דיני תשלום שכר שכיר, פרק ט
א. 'שכיר יום', שעבד עבודתו במשך היום, זמן תשלום שכרו הוא במשך הלילה, ואם לא שילם לו בזמנו, עובר באיסור 'לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר'. 'שכיר לילה', שעבד עבודתו במשך הלילה, זמן תשלום שכרו הוא במשך היום, וצריך להזהר לשלם לו קודם שקיעת החמה, ואם לא הספיק, יפרע לו לכל הפחות עד צאת […]
דיני מצוות הלואה, פרק ו
יב. אם באו לפני האדם שני אנשים המבקשים הלואה, ולאחד מהם יש קרובי משפחה עשירים היכולים לסייע לו, ולשני אין קרובים כאלו, מוטב שילוה למי שאין לו קרובים עשירים. אמנם אם אותו אדם שיש לו קרובים אומר שאין אותם קרובים רוצים לסייע לו, שניהם שוים.
דיני מצוות הלואה, פרק ו
י. אדם היודע שקרובו העני יבא ללוות ממנו בזמן הקרוב, ובינתיים בא אליו אדם אחר ומבקש ללוות, ולא יוכל להעמיס על עצמו ולהלוות לשניהם, יכול למעט בהלואות לרחוקים, וימתין לקרובו. אמנם אם יש לו ספק בדבר, אינו יכול לפטור עצמו מלהלוות לרחוק. יא. כפי שהתבאר לעיל, אם עני ועשיר מבקשים מהאדם הלואה, והוא יכול להלוות […]
דיני מצוות הלואה, פרק ו
ו. באו לפני האדם אנשים רבים ללוות, בין שהם עשירים ובין שהם עניים, ואינו יכול להלוות לכולם, כך הוא סדר הקדימה: א. כהן. ב. לוי. ג. ישראל. ד. ממזר. אמנם אם אחד מהם תלמיד חכם, הוא קודם לכולם, ואפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן עם הארץ. ואף אם החכם צריך את המעות לבגדים וע"ה למזון, […]
דיני מצוות הלואה, פרק ו
ג. שני עניים המבקשים הלואה מהאדם, ואחד מהם הוא קרובו אך גר בעיר אחרת, ואילו השני אינו קרובו אך גר בעירו, יש להקדים את הקרוב על פני בן עירו. אך אם הקרוב יוכל להשיג בקלות הלואה מאחרים, ואותו אדם שאינו קרובו לא יוכל להשיג הלואה במקום אחר, הרי הוא קודם לקרובו. ד. כפי שהתבאר, יש […]
דיני מצוות הלואה, פרק ו
ב. שני עניים המבקשים הלואה מהאדם, ואחד מהם הוא קרובו והאחר אינו קרובו, או שהאחד מעירו והאחר מעיר אחרת, יש להקדים את הקרוב או את הגר בעירו, שנאמר 'את העני עמך', ומי שהוא קרובו או מעירו נחשב 'עמך' ומצוה להקדימו. ו'עני עירו' נחשב כל מי ששהה בה שנים עשר חודשים, או שקנה שם דירה, או […]
דיני מצוות הלואה, פרק ו
א. אם עני ועשיר מבקשים מהאדם הלואה, והוא סומך גם על העני, או שהעני נותן לו משכון, ואינו יכול להלוות לשניהם, העני קודם. שנאמר 'אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך', ולמדו מכאן חז"ל שהעני קודם לעשיר בענין זה. ואפילו אם העשיר הוא קרובו, וגר בעירו, מכל מקום העני קודם. אם שני המבקשים הם […]
דיני מצוות הלואה, פרק ה
ח. אם ישראל מבקש לשאול ממנו כלי בחינם, והגוי רוצה לשכור ממנו את אותו כלי, אף אם זהו רווח מועט, אינו חייב להשאיל בחינם לישראל אלא יכול להשכירו לגוי. אמנם אם היהודי זקוק לכלי זה לצורך פרנסתו, להרויח על ידו ממון, צריך להשאיל לו מדין 'וכי ימוך אחיך… והחזקת בו… וחי אחיך עמך'. ט. איש […]
דיני מצוות הלואה, פרק ה
ו. גם לענין מכירה וקניה יש מצוה להקדים את הישראל על פני הגוי, ואם יכול למכור או לקנות חפץ מישראל ומגוי, יקנה או ימכור לישראל. שנאמר 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך', ודרשו חז"ל שאם יש לך דבר למכור או לקנות, עשה זאת עם עמיתך הישראלי. והוא הדין אם צריך לשכור פועל, ויש […]
דיני מצוות הלואה, פרק ה
ד. דין זה, שיש להקדים את ההלואה לישראל על פני ההלואה לגוי, הוא רק כששניהם באים יחד לבקש הלואה, אבל אם בא הגוי לבדו, מותר להלוותו, ואינו צריך לחשוש שמא אחר כך יבוא ישראל לבקש הלואה ולא יהיה לו ממון להלוותו. אבל אם יודע שישראל יבא לבקש ממנו הלואה, ימנע מלהלוות לגוי. ה. כפי שהתבאר […]
