שער העזות (ב)
הרבה רעות נגררות אחר מידת העזות, כי כאשר האדם מעז פנים עם בני אדם – לא ימלט מן המחלוקת, ומהשנאה והקנאה. ומי שהוא מעזי פנים – לא ישא פני גדול, ופני זקן לא יחון, וכל עברות שבתורה הם קלות בעיניו לעבור עליהם, הכל לפי רוב העזות שבו, ועליו נאמר 'עז פנים לגיהנום'. עז פנים נקרא […]
שער העזות (א)
העזות היא מידה גרועה ברוב פעולותיה, והיא היפוך ממידת הבושה. כי הביישן מעביר על מידותיו, וחומל וסולח ומוחל. אבל מי שהוא עז פנים לא יתבייש מפני איש, אך עומד בעזות עם כל אדם. ועושה כל מעשה רע ולא יתבייש, אך מתחזק ברעתו. וכל המעלות הטובות הנאמרות על הבושה – הפכן בעזות. וכאשר מתגבר האדם במידה […]
שער הבושה (יג)
צריך האדם להתבייש מכל אדם, ולשום על פניו מסווה הבושה, כמו שנאמר בעניין שאול המלך, בהיחבאו, 'הנה הוא נחבא אל הכלים'. והא-ל בחר בו למלכותו, כמו שנאמר 'הראיתם אשר בחר בו ה". אמרו חכמים: המידה הזאת היא ממעללי הנפש היקרה, והיא לעומת השלמת הגוף. ומי שמתבייש – תגדל מעלתו.
שער הבושה (יב)
לעולם יהיה אדם מן הנעלבים ואינן עולבים, ומן השומעים את חרפתם ואינם משיבים. ועליהם נאמר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו', וזו מידה כנגד מידה: יען אשר שמע חרפתו ונהפכו פניו לירקון, יבהיק הקדוש ברוך הוא את פניו יותר מאור השמש, כענין שנאמר 'וכבוד ה' עליך זרח'. וממידת הבושה יגיע האדם למידת הענווה, כי ייכנע לבני אדם […]
שער הבושה (יא)
גם בדברי תורה, אם יישא וייתן עם חברו ושמע שחברו טעה, לא יאמר לו 'טעית' או 'אינך מבין' או כיוצא בה, שלא יתבייש. אך יעשה עצמו כאילו לא הבין שטעה. וכן לא יכנה שם לחברו, שלא יתבייש. אלא אם יחפוץ לדבר על מי שיש לו כינוי, גם שלא בפניו, יאמר 'פלוני ממקום פלוני' או 'בנו […]
שער הבושה (י)
יזהר האדם מאוד שלא לבייש שום אדם, כי אמרו חז"ל, המלבין את פני חברו ברבים – אין לו חלק לעולם הבא. אבק הרציחה הוא הלבנת פנים, כי על ידי הבושה אוזל הדם מהפנים, ומחוויר האדם, והרי זה דומה לרציחה. וכן אמרו חכמים עוד, שצער ההלבנה מר ממות, על כן יפיל אדם את עצמו לתוך כבשן […]
שער הבושה (ט)
כן אדם המתבייש להודות על האמת – גם זה חולי רע מאוד. וכן אם יתבייש להוכיח בני אדם ולצוות להם על הטוב. וכן אם ישב לפני רבו ומתבייש לשאול מה שאינו יודע, הן קטן הן גדול – זה מגונה מאוד. ואמרו החכמים 'לא הביישן למד'. אלא הדרך הישרה היא שלא יתבייש לשאול מה שאינו יודע, […]
שער הבושה (ח)
יש אדם המתבייש בכך שימנע מן העבירות, כגון שנהגו אנשי עירו בעבירות ידועות, ומביישים את הנמנע מזה, ומתלוצצים ממי שאינו הולך בדרכיהם. בזה צריך להתחזק לסבול הבושה, וצריך להימנע מן העבירות אף אם יביישוהו בעבור מניעתו. וכן יש מתבייש אם מקיים מצוות שלא נהגו בני אדם לקיימם. והמקיים מצוות שלא נהגו בהם בני אדם, עם […]
שער הבושה (ז)
יש מי שמבייש את חברו, ולא בשביל שהוא שונא לו, אלא בשביל לסלק בושתו. כגון שהוא עושה דבר שצריך להתבייש בו בעצמו, והוא אומר: מה עשיתי? והלוא פלוני ופלוני עשו כמוני! ובזה הוא מקל בושתו ממנו. ויש בזה רעות גדולות: א. שהוא מבייש אחרים בשביל הנאתו. ב. שהוא מתקשה בזה לשוב בתשובה מחטא עצמו, כי […]
שער הבושה (ו)
אמרו חז"ל 'כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו – מוחלין לו כל עונותיו'. ועוד אמרו חז"ל, 'בושת פנים לגן עדן'. ואמרו החכמים, הבושה והאמונה מחוברות זו למעלה מזו, כי הביישן מחזיק באמונה עם כל אדם, ומי שאינו נאמן – אין לו בושה. ואמר החכם: כשאינך מתבייש, תעשה כל רצונך. ירגיל אדם עצמו שלא יעשה דבר […]
