הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, יח]
יח. א"ל אביו השקני מים, ואמו אומרת השקני מים, מניח אמו ועוסק בכבוד אביו, מפני שגם אמו חייבת בכבוד אביו. ואם היא מגורשת מאביו, שניהם שוים ולאיזה מהם שירצה יקדים, אף על גב דאביו זכר ויש לו יתרון בחיוב המצות על הנקבה אף על פי כן הרשות ביד הבן להקדים לאחד מהם. במה דברים אמורים, […]
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, יז]
יז. אמר לו אביו השקיני מים, או רצה ממנו שימוש אחר לשמשו, ויש לפניו לעשות מצוה עוברת, כגון קבורת מת או לויה וכיוצא, אם אפשר שתעשה ע"י אחרים הרי זה עוסק בכבוד אביו ואמו ולא יעסוק במצוה, ואם אין המצוה עוברת יעסוק בכבוד אביו ואח"כ יעשה המצוה, וגם במצוה דאפשר ע"י אחרים, אם התחיל בה […]
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, טז]
טז. ראה את אביו שעבר על דברי תורה, לא יאמר לו עברת על דברי תורה, אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך, כאלו הוא שואל ממנו ואינו מזהירו והוא יבין מעצמו ולא יתבייש, ואפילו היה אביו אומר שמועה בטעות, לא יאמר לו 'אל תשנה כך'. ואם אביו עם הארץ וראהו עובר על דברי תורה, […]
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, טו]
טו. מי שנטרפה דעת אביו או אמו, משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם עד שירוחם עליהם, ואם אי אפשר לו לעמוד, מפני שנשתנו ביותר, ילך לו ויניחם ויצוה לאחרים לנהגם כראוי:
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, יד]
יד. חייב לכבד את אביו אחר מותו, שאם הוא בתוך י"ב חדש לפטירתו כשמזכיר שם אביו יאמר הריני כפרת משכבו, ולאחר י"ב חדש יאמר זכרונו לברכה או עליו השלום. ואם כותב שם אביו במכתב יש אומרים דאין צריך לכתוב 'הריני כפרת משכבו', ויש מחמירין לכתוב 'הריני כפרת משכבו', וכל דין זה נוהג גם באמו:
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, יג]
יג. עד היכן כבוד אב ואם, אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכוהו לים לא יכלימם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק, ויש אומרים דאם רוצים לזרוק מעות של בן לים יכול למנעם, מיהו כל זה דוקא קודם שזרקו דאפשר דמימנעי, אבל אם כבר זרקו, אסור להכלימם ולדבר כלום כנגדם, וגם בזה דוקא […]
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, יב]
יב. בן הקם לפני אביו אף על פי שיש לו אותה שעה צורך לילך, לא ילך לדרכו אחר קימתו, אלא ישב ואח"כ יקום וילך, כדי שיהיה ניכר שקם לפני אביו, ולא יהיה נראה קימתו היתה בשביל לילך לדרכו. וכן הוא הדין בתלמיד אשר קם לפני רבו ככה יעשה. והוא הדין בקימה לפני הזקן כאשר נכתוב […]
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, יא]
יא. חייב לעמוד מפני אביו. ואם האב תלמיד של בנו, זה עומד מפני זה, וזה עומד מפני זה. ואם הבן רוצה למחול על כבודו ולשמש לאביו, רשאי, דרב שמחל על כבודו כבודו מחול, ודוקא בצנעא, או אפילו בפרהסייא אך רק בעירו שהכל יודעין שהוא אביו:
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, י]
י. היה צריך על שום דבר בעיר ויודע שישלימו חפצו בשביל אביו, אף על פי שיודע דיעשו ג"כ בשבילו, לא יאמר עשו לי בשבילי, אלא יאמר עשו בשביל אבא כדי לתלות הכבוד באביו. ואין להקשות משלמה הע"ה כשבקש להכניס את הארון לק"ק ודבקו שערים, שאמר תחלה אל תשב פני משיחך ולא נענה עד שאמר זכרה […]
הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, ט]
ט. אב שיש לו בנים רבים, מחשבים ב"ד המזון של אב ואם על הבנים לפי ממון שלהם, ואם מקצתן עשירים ומקצתן עניים, מחייבין את העשירים בלבד:
