יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

הלכות ברכה אחרונה [שנה א, קרח, ה-ו]

ה. שלשה שישבו לאכול ואחד מהם אכל מיני מזונות או שאר פירות שנתחייב בברכה אחרונה והשנים אכלו פת גמור, יכולין לזמן עליו, אך טוב להשתדל שיפצירו בו לאכול פת: ו. שלשה שישבו לאכול וקדם אחד מהם ובירך, אף על גב דעבד איסורא מ"מ יכולים השנים לזמן עליו ויוצאין י"ח זימון והוא אינו יוצא, בד"א בהיכא […]

הלכות ברכה אחרונה [שנה א, קרח, ד]

ד. מי שאכל בחבורה שנתחייב בזימון אינו רשאי להקדים לברך לעצמו אפילו אם יש לו עסק רב, ואם עשה כן איסורא קעביד, ואם הוא נחפז לילך אם אפשר לו לרצותם שיפסקו ויזמנו עמו מוטב, ואם לאו מוכרח להמתין להם עד שיגמרו, וכן ארבעה או חמשה אין רשאין ליחלק שכולם נתחייבו בזימון, אבל ששה נחלקים כיון […]

הלכות ברכה אחרונה [שנה א, קרח, ג]

ג. בעלי בתים הדרים כל אחד בחדר בפני עצמו, ובימות הקיץ זה דרכם לקבוע כולם שלחנם בחצר או על הגג לרוח היום, וכל אחד אוכל על שלחן שלו, הנה אם הם ישבו מתחלה על דעת להצטרף יחד הרי אלו מצטרפים לזמון, אבל אם לא ישבו מתחילה על דעת להצטרף יחד יש להסתפק בזה, אשר על […]

הלכות ברכה אחרונה [שנה א, קרח, ב]

ב. אם טעה המזמן בעשרה והעונים לא הזכירו אלהינו, אין יכולין לחזור, אבל אם עדיין לא ענו אחריו יחזור ויזמן בשם, ואם המזמן לא הזכיר השם והעונים הזכירו הוא עונה אחריהם ומזכיר השם מאחר שכבר הזכירו כולם, אבל אם הוא לא הזכיר השם והעונים ג"כ לא הזכירו הנה גם הוא כאשר יענה אחריהם לא יזכיר […]

הלכות ברכה אחרונה [שנה א, קרח, א]

א. צריך להשתדל מאד לחזור אחר זימון, כי הוא דבר גדול לסלק על ידי זה הסט"א ולדחותה וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל. וכשם שמצוה לחזור אחר שלשה כדי לעשות ברכת זימון, כך מצוה גדולה יותר ויותר לחזור אחר עשרה כדי לזמן בשם. ויאמר אחד מהם תחלה הב לן ונבריך למלכא עלאה קדישא וברשות מלכא עלאה קדישה […]

הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שלח, כד]

כד. מי שנותנין לו כוס של ברכת המזון ואינו מברך, מקצרין ימיו. מיהו האידנא שנהגו בכל תפוצות ישראל שכל אחד יברך בהמ"ז לעצמו ואינו יוצא י"ח בברכה שמברך בעל הכוס, אין בזה חשש הנז', דהא כל אחד מברך בעצמו וממילא כל או"א יברך ג"כ לבעה"ב ויתקיים בו ואברכה מברכך, ובטל טעם של מקצרין, אך ודאי […]

הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שלח, כב-כג]

כב. כשימזוג הכוס בברכת הארץ יסתכל במים ההם אשר יתנם בכוס, וכמ"ש רבינו ז"ל בשער טעמי המצות פרשת עקב ומבואר שם שיכוין המוזג מים מספר תשעים כמנין תשעה יודי"ן שבארבע הויו"ת של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן יע"ש, ויזהר ג"כ כשימזוג לא יטיף מי המזיגה בקלוח אחד אלא יפסיק הקלוח פעם ושתים כדי שתהיה המזיגה בשלשה […]

הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שלח, כא]

כא. כשיגיע לברכת הארץ באומרו "וברכת את" בתיבת "את" ימזגנו במים שאינם פגומים. וכתב בחס"ל דאם היין חזק שצריך הרבה מים וצריך נמי שיהיה הכוס מלא, לכך ימזגנו קודם בהמ"ז כדי שיהיה מלא ואח"כ בברכת הארץ יוסיף למזגו במעט מים ע"ש, ונ"ל דיש לפקפק בזה, דהא איכא דס"ל שצריך להיות בתחלת הברכה חי שאינו מזוג […]

הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שלח, יט-כ]

יט. איטר יד כתבו הפוסקים יטלנו בימינו שהוא שמאל כל אדם, ונ"ל בס"ד דע"פ הסוד גם איטר יד יטלנו בימין דאין תלוי ביד כהה ועיין שלמי ציבור דף מ' הלכה י"ד בשם מהר"י צמח ז"ל גבי תפילין יע"ש: כ. צריך שלא יהיה פגום, שאם שתה ממנו פגמו, ואפילו שתה מן הכד או מחבית קטנה הוי […]

הלכות נטילת ידים לסעודה [שנה א, שלח, יח]

יח. כוס בהמ"ז צריך הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ, גם צריך שיהיה חי, ויש בזה כמה דיעות, די"א הכונה הוא דבתחלת הברכה לא יהיה מזוג, שלא ימזגנו אלא עד ברכת הארץ. וי"א הכונה היא שימלאנו מן הצלוחית או מהחבית לשם ברכה, ולא יהיה משיורי כוסות, וי"א הכונה שיהיה הכוס שלם. ומן הדין צריך להזהר בכל הסברות […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?