יום שני
י"ג כסלו התשפ"ז

מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק עשרים ושנים (ב)

ד. המולל מלילות מולל בשנוי כדי שלא יראה כדש, היונק בפיו פטור, ואם היה גונח מותר לו לינק בפיו מפני שהוא מפרק כלאחר יד ומשום צערו לא גזרו ואף על פי שאין שם סכנה. (שבת כא, יד) ה. הסוחט את הפירות להוציא מימיהן חייב משום מפרק, ואינו חייב עד שיהיה במשקין שסחט כגרוגרת, ואין חייבים […]

מסכת שבת, פרק כב, שיעור 227

שנינו במשנה, וְאִם הָיְתָה נְקוּבָה לא יתן עליה שעוה וְכוּ'. מביאה הגמרא מחלוקת אמוראים בענין דומה: מִישְׁחָא – נתינת שמן עבה וסמיך על פי הנקב של החבית, רַב אָסַר, וּשְׁמוּאֵל שָׁרִי – התיר. מבארת הגמרא את טעם מחלוקתם: מַאן דְּאָסַר – רב, האוסר, סָבַר דגַּזְרִינָן מִשּׁוּם שַׁעֲוָה, כלומר, אף שבשמן לא שייכת מלאכת מירוח והחלקה, […]

מסכת שבת, פרק כב, שיעור 226

הגמרא מביאה עתה ברייתא בענין זה של ניקוב חבית בשבת: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, אֵין נוֹקְבִין בחבית נֶקֶב חָדָשׁ לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת, וְאִם כבר היה נקב בחבית, ובָא רק לְהוֹסִיף עליו, מוֹסִיף – רשאי להוסיף. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֵין מוֹסִיפִין. וְשָׁוִין – הכל מודים שֶׁנּוֹקְבִין נֶקֶב יָשָׁן לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת – שאם היה כבר נקב בחבית, […]

מסכת שבת, פרק כב, שיעור 225

משנה משנתנו עוסקת בדיני בישול בשבת, ומבארת מתי מותר להכין מאכל במים חמים בשבת: כָּל מאכל שֶׁבָּא בְּחַמִּין – שכבר התבשל במים חמים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, חוזרים ושׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּחַמִּין בְּשַׁבָּת, כיון שאין בישול אחר בישול. וְכָל מאכל שֶׁלֹּא בָּא בְּחַמִּין מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, אסור לשרותו במים חמים בשבת, אבל מְדִיחִין [-שוטפים] אוֹתוֹ בְּחַמִּין בְּשַׁבָּת, כיון שהדחה […]

מסכת שבת, פרק כב, שיעור 224

הסוגיא הבאה דנה בסחיטת ירקות שנכבשו או נשלקו במים: גּוּפָא – גוף הסוגיא כך הוא, כְּבָשִׁין שֶׁסְּחָטָן – ירקות כבושים שסחטם האדם כדי להוציא מהם את המים הבלועים בהם, אָמַר רַב, אם עשה כן לְגוּפָן – כדי לאכול את הירקות עצמן בלא המים, ולא משום שהיה צריך את המים, מֻתָּר. ואם עשה כן לְמֵימֵיהֶן – […]

מסכת שבת, פרק כב, שיעור 223

גַּרְסִינָן בְּפֶרֶק אַף עַל פִּי (כתובות ס.), תַּנְיָא בברייתא, רַבִּי מָרִינוֹס אוֹמֵר, גּוֹנֵחַ – אדם שגונח מחמת מחלה בליבו, ורפואתו לשתות חלב עז, יוֹנֵק חָלָב עז בְּשַׁבָּת. מַאי טַעֲמָא – ומה טעם הדין, והרי יש בחליבה משום איסור 'דש', שמפרק את החלב מהבהמה, כיון שמְפָרֵק כִּלְאַחַר יָד הוּא, שהרי אינו חולב בידים אלא בפיו, וּבִמְקוֹם […]

מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק עשרים ואחד, ופרק עשרים ושנים (א)

א. נוטל אדם את בנו שיש לו געגועין עליו והאבן בידו אבל לא דינר שאם יפול הדינר יטלנו האב בידו, כלכלה שהיתה נקובה וסתם נקב שלה באבן מותר לטלטלה שהרי האבן נעשית כדופן, היתה הכלכלה מלאה פירות והאבן בתוך הפירות אם היו הפירות רטובים כגון ענבים ותותים נוטל אותה כמות שהיא שאם ינער הפירות יטנפו […]

מסכת שבת, פרק כב, שיעור 222

הגמרא מבארת עתה שיש פירות שמותר לסוחטן בידים בשבת: תַּנְיָא – שנינו בברייתא, סוֹחֲטִין – מותר לסחוט בשבת בִּפְגָעִין וּבְפָרִישִׁין וּבְעוּזְרַדִין, שהם מיני פירות שאין דרך לסוחטם כלל, וכיון שאין דרך סחיטה בכך, הדבר מותר. אֲבָל לֹא סוחטים בְּרִמּוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁבֵּית מְנַשְׁיָא בֶּן מְנַחֵם סוֹחֲטִין בְּרִמּוֹנִים בְּחוֹל וְעוֹשִׂין מֵהֶן יַיִן, וְנִמְצְאוּ הָרִמּוֹנִים בְּנֵי סְחִיטָה, הִלְכָּךְ […]

מסכת שבת, פרק כב, שיעור 221

פרק זה עוסק בענינים שונים השייכים להכנת המאכלים ושמירתם בשבת. והמשנה הראשונה מבארת את האופן המותר להציל משקה מתוך חבית שנשברה בשבת. משנה חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה בשבת, והמשקה שבתוכה זב מתוכה לאיבוד, ואין לו כלי אחד גדול שיכול להציל לתוכו את כל המשקה שבה, אסרו חכמים להציל את כל תכולתה בכלים רבים, מחשש שמתוך בהילותו יבא […]

מסכת שבת, פרק כא, שיעור 220

גמרא אָמַר רַב נַחְמָן, אָנוּ, אֵין לָנוּ – אין אנו סומכים על נוסח המשנה כפי שהוא לפנינו, אֶלָּא יש להחליף את השיטות, וכך יש לגרוס, בֵּית שַׁמַּאי אומרים שיש לנער את הטבלא ולא לטלטל את העצמות והקליפות בידים, כיון שהם סוברים כְּרַבִּי יְהוּדָה, האוסר לטלטל אותם בידים, משום מוקצה, וּבֵית הִלֵּל סוברים כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הסובר […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?