יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

מאמר רביעי, א 3

המשך א. החבר: אך כשנרצה להזכיר את שמו יתברך בדיוק ובדקדוק המורה על מעלה יתירה (נוסף לתואר 'אלהים' שהוא קיבוץ כל הכוחות כולם), נזכיר את השם הנכבד 'יו"ד, ה"א, וי"ו, ה"א', יתברך. שם זה הוא השם הידוע לנביאים, ונודע לנו ממידותיו והנהגותיו, לא במקום אחר אשר לא היה נודע. כי מתחילה היה נקרא 'אלהים' באופן […]

מאמר רביעי, א 2

המשך א. החבר: מספר האלוהויות שהאמינו בהם היה כמספר כוחות נפש האדם, וכמספר הכוחות הפועלים והמנהיגים את הבריאה. (נימוקיהם לאמונה זו היו) שהיות וכל כח הוא סיבה לתנועה מסוימת, וכל תנועה שונה מחברתה, ממילא באה מכח אחר. למשל, השמש והירח אינם רצים להשלים את סיבובם בכח אחיד (סימן הוא שכל התנועות אינן נובעות מסיבה אחת). […]

מאמר רביעי, א

א. החבר: השם 'אלהים' הוא תואר לשליט על דבר מה, ושופטו. פעמים נקרא שם זה על המושל בעולם כולו, ופעמים על המושל בחלק ממנו, או מושל על כח מכוחות צבא השמים, או על כח טבעי מסוים. ופעמים הוא תואר לאדם השופט (את בעלי הדינים). 'אלהים' אמור בלשון רבים, בגלל מנהגם של אומות העולם עובדי עבודת […]

מאמר שלישי, עג 6 – עד

המשך עג. החבר: אני מודה לך, מלך כוזר, שישנם דברים בגמרא שאיני מסוגל לבאר לך אותם ביאור מספיק, וכן ישנם דברים שאיני יכול למצוא בהם קשר לשום ענין (חכמה, מוסר או סוד), והתלמידים הכניסו אותם בגמרא כי היתה בעיניהם חשיבות לכל שיחת חכמים, וכפי שאמרו חז"ל 'שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד'. התלמידים נזהרו […]

מאמר שלישי, עג 5

המשך עג. החבר: מאמר חז"ל אחר הנראה כאינו אמיתי הוא מה שאמרו 'עשרה דברים נבראו בין השמשות – פי הארץ ופי האתון' וכו', כוונתם במאמר זה לבאר את ענין הניסים החורגים מגדר הטבע. כי הנה כוחות הטבע מחייבים את הנהגת העולם על פי המהלך הטבעי, והתורה מחייבת את ההיפך, והוא שינוי סדרי בראשית (לצדיק השלם […]

מאמר שלישי, עג 4

המשך עג. החבר: סוג אחר של אגדות הן אגדות משליות, המרמזות על סודות חכמה שנמנעו החכמים מלגלותם, כי אין להמון תועלת בהן, והם נועדו עבור יחידים המסוגלים להבינם, לאחר החקירה והביקוש. יחידים אלה הם אחד בדור, או אחד בכמה דורות. ישנן גם אגדות שבמבט ראשון לא נראות אמיתיות, אבל במעט עיון ניתנות להבנה. כמו מה […]

מאמר שלישי, עג 3

המשך עג. החבר: סוג אחר של אגדות הוא תאורי מראות רוחניים שראו החסידים שבין חכמי התלמוד. אין להתפלא על כך שחסידים אלה יראו צורות מסוימות כשנחה רוח ה' על דמיונם בזכות מחשבתם העמוקה והזכה (הפנויה מעסקי העולם). מלבד זה ראו גם צורות ממשיות כעין מה שראו הנביאים, ואף זכו לבת קול שלא פסקה בתקופת בית […]

מאמר שלישי, עג 2

המשך עג. החבר: ענין האגדות המוזרות (מתחלקות לסוגים שונים), יש מהן שנאמרו בתור הקדמה לגבי דבר מה שרוצים לאמתו ולחזקו. למשל, כתוב במדרש שהקדוש ברוך הוא ירד עם בני ישראל למצרים, ונשאלת השאלה, הלא ה' מלא כל הארץ כבודו, ואיך נאמר שהוא נמצא בארץ מסוימת), והתשובה היא, שנאמר דבר זה לחזק את האמונה בדבר יציאת […]

מאמר שלישי, עג-עד

עג. החבר: בשתי דרכים נוכל להבין תופעה זו, או שנאמר שהם קבלו במסורת לפרש את התורה בדקכים בלתי ידועות לנו, כדוגמת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, או שנאמר שהוכחותיהם על הפסוקים הם רק בדרך אסמכתא, כדי לעשות סימנים לזכור על ידם את ההלכות המקובלות אצלם. ולמשל, על הפסוק 'ויצו ה' אלוקים על האדם לאמור', […]

מאמר שלישי, סט-עב

סט. החבר: האם שמת לב איזו מידת דיוק ודקדוק משקיעים החכמים בפירוש המשנה והברייתא, ועד כמה הם חוקרים ומבררים כל מילה יתירה וחסרה בלשונות המשנה, וכל שכן שמדייקים בפירוש הענין בכללו. ע. הכוזרי: ראיתי שדבריהם עמוקים מכל פלפול או ויכוח הגיוני אחר, והם אמיתיים, ומוכחים בהוכחה שאין עליה סתירה. עא. החבר: האם נוכל להעלות על […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?