יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יצא השער' כו. לכתחילה, צריך שהלווה והמלווה יידעו שיצא השער (היינו שידוע להם שיש שער קבוע בשוק, אף אם אינם יודעים מה המחיר). ובדיעבד, אף אם לא ידעו, יש להקל ולהחזיר את החפץ שלווה.  

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יצא השער' כד. דברים המתקלקלים ואינם מחזיקים מעמד למשך זמן, כגון לחם וחלב וכדומה, אין בהם היתר זה, ואסור ללוותם אף כשניתן להשיגם במקומות אחרים. (אבל ההיתר של 'יש לו' מועיל גם בדברים אלו). כה. אולם, אם הוא אמור לפרוע את החפץ זמן קצר לאחר ההלואה, שבזמן זה לא היה מתקלקל, […]

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יצא השער' כב. היתר זה שהזכרנו, של 'יצא השער', הוא אפילו באופן שאין ללוה כסף בידו לקנות את החפץ. כג. אם קבעו ביניהם זמן לפרעון, דהיינו שלא יפרע את החפץ לפני הזמן, אין מועיל כלל היתר זה. אבל ההיתר של 'יש לו' מועיל אפילו אם קבעו ביניהם זמן פרעון.  

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יש לו' כ. היתר זה שהזכרנו, של 'יצא השער', נקבע על ידי שני תנאים יחד: א) שמחירו קבוע, דהיינו שמחיר החפץ קבוע לפחות כמה ימים (ולנוהגים כדעת השו"ע יש צורך שיהיה מחירו קבוע למשך כמה חודשים). כיום, רוב החפצים, דהיינו מוצרי בתי חרושת וכדומה, מחירם קבוע לכמה חודשים ויותר. ב) ששכיח […]

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יש לו' יח. צריך שהלוה והמלוה ידעו בשעת ההלואה שיש לו מעט מהחפץ. אך בדיעבד, אם לוה חפץ ולא ידע שיש לו, ואחר כך נודע שיש לו, מותר לסמוך על היתר זה ולהחזיר לו חפץ, אפילו אם עלה המחיר. יט. לאחר שלוה על סמך חפץ שיש לו, אינו צריך להשאירו אצלו […]

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יש לו' טז. מי שיש לו כסף שיכול לקנות בו את החפץ שברצונו ללוות, אינו מועיל, וצריך שיהיה לו את החפץ עצמו. יז. הלוה נאמן לומר שיש לו, ויכול המלוה לסמוך עליו, אלא אם כן ידוע כשאדם שקרן, או שהמלוה יודע במפורש שאין לו כעת, שאז אסור להלוות לו.  

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יש לו' יא. אם יש לו את החפץ במקום קרוב, אולם החדר (או הארון) נעול, והוא ממתין שיגיע מפתח, מותר. יב. לא מועיל ללוות מעט מהמלוה בעת ההלואה בדרך היתר, כדי ללוות ממנו הרבה על סמך זה (אך לנוהגים כדעת השו"ע, מועילה אף הלוואה כזו). יג. אך ישנה עצה למי שרוצה […]

פרק טו: הלוואת חפצים

פרטי הדינים בהיתר של 'יש לו' ט. אם יש לו חפץ זה, אך הוא מונח בתור פקדון אצל חבירו, נחשב כיש לו ומותר. אבל אם חבירו חייב לו חפץ כזה, או שכבר קנה את החפץ ושילם עליו ועדיין לא קיבל אותו, אסור. י. יש לו חפץ כזה במקום אחר, אם יש דרך להגיע לשם, מותר, […]

פרק טו: הלוואת חפצים

כללי הלוואת חפצים ח. אם יש לו חפץ כזה אך הוא עדיין אינו מוכן, אם חסרה מלאכה אחת או שתים להשלמתו, מותר. אך אם חסרות שלש מלאכות או יותר, אסור. ולכן, הרוצה ללוות משכינו חלות תוצרת בית, אם יש לו בביתו בצק מרודד, קלוע ומוכן לאפיה, מותר לו ללוות. אבל אם יש לו קמח ומים […]

פרק טו: הלוואת חפצים

כללי הלוואת חפצים ז. אם יש לו בבית חפץ כזה מסוג אחר, כגון שרוצה ללוות סודה, ויש לו בקבוק סודה מחברה אחרת, או שרוצה ללוות אבקת כביסה ויש לו מסוג שונה, מותר רק אם מחיר שניהם שוה, ורק אם המלווה מוכן לקבל בעד חובו מהסוג האחר שיש לו. אולם אם המלוה רוצה דוקא מהסוג שהלווהו […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?