פרק ח, ו-ח
ו) שמא תקל בעיניך טובה זו של חיי העולם הבא, ותדמה שאין שכר המצות והיות האדם שלם בדרכי האמת אלא להיותו אוכל ושותה מאכלות טובות, ובועל צורות נאות, ולובש בגדי שש ורקמה, ושוכן באהלי שן, ומשתמש בכלי כסף וזהב ודברים הדומים לאלו, כמו שמדמין אלו הערביים הטפשים האוילים השטופים בזמה, אבל החכמים ובעלי דעה ידעו […]
פרק ח, ג-ה
ג) כל 'נפש' האמורה בענין זה, אינה הנשמה הצריכה לגוף, אלא צורת הנפש, שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כחה, והשיגה הדעות הנפרדות ושאר המעשים, והיא הצורה שביארנו ענינה בפרק רביעי מהלכות יסודי התורה, היא הנקראת 'נפש' בענין זה. חיים אלו, לפי שאין עמהם מות – שהרי אין המות אלא ממאורעות הגוף, והרי אין שם גוף […]
פרק ח, א-ב
א) הטובה הצפונה לצדיקים, היא חיי העולם הבא, והיא החיים שאין מות עמהן, והטובה שאין עמה רעה. הוא שכתוב בתורה 'למען ייטב לך והארכת ימים', מפי השמועה למדו שכך יש לדרוש את הפסוק, 'למען ייטב לך' לעולם שכולו טוב, 'והארכת ימים' לעולם שכולו ארוך, וזהו הוא העולם הבא. שכר הצדיקים הוא שיזכו לנועם זה, ויהיו […]
פרק ז, ז-ח
ז) כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלקי ישראל, שנאמר 'עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם', היה צועק לה' ואינו נענה, שנאמר 'כי תרבו תפלה אינני שומע' וגו', ועושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר 'מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי' 'מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חינם, אין לי חפץ […]
פרק ז, ה-ו
ה) כל הנביאים כולן צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה וגו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים' וגו'. ו) גדולה […]
פרק ז, א-ד
א) הואיל ורשות כל אדם נתונה לו להיות צדיק או רשע, כמו שבארנו, ישתדל אדם לעשות תשובה, ולהתודות בפיו מחטאיו, ולנעור כפיו מחטאיו, כדי שימות והוא בעל תשובה, ויזכה לחיי העולם הבא. ב) לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות, ושמא ימות בשעתו – באותה שעה שהוא עומד בה כעת, ונמצא עומד בחטאו, לפיכך […]
פרק ו, ד-ה
ד) וכענין זה שואלין הצדיקים והנביאים בתפלתם מאת ה' לעזרם על האמת, כמו שאמר דוד 'הורני ה' דרכך', כלומר אל ימנעוני חטאי את דרך האמת שממנה אדע דרכך ויחוד שמך. וכן זה שאמר 'ורוח נדיבה תסמכני', כלומר, תניח רוחי לעשות חפצך, ואל יגרמו לי חטאי למונעני מתשובה, אלא תהיה הרשות בידי עד שאחזור ואבין ואדע […]
פרק ו, א-ג
א) פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי נביאים, שהן נראין כסותרין עיקר זה, ונכשלין בהן רוב האדם, ויעלה על דעתן מהן שהקדוש ברוך הוא הוא גוזר על האדם לעשות רעה או טובה, ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה, והרי אני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותן הפסוקים: בזמן שאדם אחד […]
פרק ה, ד-ה
ד) אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים, או למדע מן המדעות, או לדעה מן הדעות, או למעשה מן המעשים, כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים, היאך היה מצוה לנו ה' על ידי הנביאים 'עשה כך' ו'אל תעשה כך', […]
פרק ה, א-ג
א) רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. הוא הביאור של מה שכתוב בתורה 'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע', כלומר, הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם, ואין מין שני דומה לו בזה הענין, […]
