יג. אסור לקבל ולהאמין על לשון הרע ששומעים על איש מישראל שהוא בכלל 'עמיתך'. יד. אסור לקבל לשון הרע מאנשים זרים, ואף לא מבני ביתו, ואפילו לא מאביו ואמו. ועליו להוכיח את בני ביתו תמיד בלשון רכה שיזהרו מאיסור זה, וכל שכן שלא ישמעו מפיו אף פעם לשון הרע. * * * פירוט ההלכה היומית: […]
יא. אסור לספר לשון הרע אפילו לקרוביו של אותו אדם שהוא מספר עליו, אלא אם כן כוונתו שיוכיחו אותו על כך, והוא עצמו אינו יכול להוכיחו. * * * פירוט ההלכה היומית: יא. איסור לשון הרע הוא בין כשהוא מספר לקרוביו של אותו אדם שהוא מספר עליו, ובין אם הם זרים לו. ואפילו אח המספר […]
י. איסור לשון הרע הוא בין כשמספר לאנשים זרים, ובין כשמספר לקרוביו, ואפילו לאשתו אסור לספר, אלא אם כן יש בכך תועלת. * * * פירוט ההלכה היומית: י. אסור לספר לשון הרע, בין אם מספר לאנשים זרים או לקרוביו, ואף לאשתו. אלא אם כן הוא מספר לה דבר שיש ממנו תועלת, וכגון שיש לה […]
ח. יש אומרים שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת, בתנאים אלו: 1. על ידי דיבורו תתבטל המחלוקת. 2. הוא יודע בבירור שהם בעלי מחלוקת. 3. יכוין לתועלת. 4. אין לו דרך אחרת להשבית את המחלוקת. ט. אסור לדבר לשון הרע על מתים, וזו תקנה וחרם הקדמונים, ואפילו על עם הארץ, וכל שכן על תלמיד […]
ה. מותר לספר לשון הרע על אפיקורס, וזהו הכופר בנבואה או בתורה, או אפילו רק בדרשה אחת שדרשו חכמים. ו. אמנם זהו בתנאי ששמע מאותו אדם בעצמו דברי אפיקורסות, או שהוא מוחזק בעיר כאפיקורס, אך אם רק שמע זאת מאחרים, אינו יכול לסמוך על זה, אלא רק לחשוש לדבר. ז. מותר לספר לשון הרע על […]
ג. אסור לספר לשון הרע אפילו על ילד קטן, אם דבר זה יגרום לו נזק או צער. ד. אסור לספר לשון הרע על עם הארץ, וכל שכן על תלמיד חכם, וכל שכן על מורה הוראה. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. אסור לספר לשון הרע אפילו על ילד קטן, אם על ידי הסיפור יכול […]
א. אסור לספר לשון הרע, בין אם המספר הוא איש או אשה, קרוב או רחוק, ואף שמתוך אהבתם אינם מקפידים על כך, אסור. ואף אם כוונתו לקנא לאמת, אם טעה בדבריו, הרי זה לשון הרע. ב. אסור לספר לשון הרע על איש או על אשה, ואף לא על אשתו ובני משפחתה. * * * פירוט […]
יג. אם אדם תובע את חבירו בבית דין, ויש לדיינים עצמם 'דברים הניכרים' המוכיחים שאכן אדם זה אשם, מותר להם להכותו כדי שיודה בכך. אבל ליחיד, או לבית דין שאין הדברים ניכרים להם בעצמם, אסור. יד. ולכן אם אדם מתלונן בפני נבחרי הציבור על אדם אחר שחטא נגדו, אם אין להם עצמם דברים הניכרים המוכיחים […]
י. השומע מחבירו לשון הרע, ויש 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, אם אין זה דבר של שלילת המעלות אלא של מעשה רע ממש שעשה אותו אדם, ואי אפשר לדונו לכף זכות, מותר להאמין ולקבל את הדברים. יא. ההיתר להאמין ללשון הרע שיש בו 'דברים הניכרים' שהוא אמת, זהו רק כשהדברים ניכרים ממש, ולא רק קצת, […]
ז. אף אם המספר הוא אדם הנאמן על השומע כשני עדים, אסור לו להאמין לדבריו. ורק אם הוא מספר לו על אדם שחוטא בדברים המפורסמים לאיסור, שלדברי המספר מותר לספר עליו לשון הרע, והמספר נאמן עליו כשני עדים, רשאי להאמינו. ח. אמנם אף באופן זה, שהשומע מאמין למספר כמו לשני עדים, והוא מספר לו דברים […]
