ה. אין לענות אמן אחר ברכת תינוק פחות מגיל שש שנים, אף אם מברך כהוגן ברכות הנהנין וכיו"ב. ואינו רשאי להחמיר ולענות אמן. [ויכול לומר בלחש: "ברוך ה' לעולם אמן ואמן" ויסיים אמן בקול רם]. אבל תינוק שהוא יותר מבן שש שנים, ויודע למי מברכין, עונים אמן אחר ברכותיו. ובזה"ז דאכשור דרא גם קטנים שלא […]
ג. כשהאב מחנך את בנו או בתו לברך, מותר לו להזכיר שם ה' בברכה, ואין בזה חשש משום ברכה לבטלה. אבל כשהבן יודע כבר לברך, ורק צריך לעזור לו בברכה, יש להמנע מלומר שם ה'. ד. על האב לשים לבו לבניו הקטנים שלא ירגילו להזכיר שם שמים לבטלה, שלא לשם חינוך.
א. צריך לחנך את הקטנים לברך ברכות המצות וברכות הנהנין, הן ברכה ראשונה והן ברכה אחרונה. וקטן שעדיין לא יודע לברך, מותר לחנכו לברך כמה פעמים על כל פרי ופרי, אף שדעתו היה לאכול יותר מפרי אחד. ב. מותר לחנך את הקטן לברך אף שאינו יודע לקנח עצמו יפה.
יא. שלשה קטנים האוכלים יחדיו, אין להם רשות לזמן לעצמם. אבל נשים לעצמן יכולות לזמן, משלש נשים ומעלה, ובלבד שלא יזמנו בשם. יב. טוב לחנך את בניו ובנותיו הקטנים שהגיעו לחינוך ליטול ידיהם מים אחרונים. וגם בזמן הזה שאין מלח סדומית מצויה בינינו, יש חיוב ליטול ידיו מים אחרונים.
ט. נער בן י"ג שנה ויום אחד שאין ידוע אם הביא ב' שערות או לא, ואכל כדי שביעה, אף על פי כן אינו יכול להוציא ידי חובת ברכת המזון את הגדול שאכל כדי שביעה, שמאחר והגדול חייב בברכת המזון מן התורה, לכתחלה אין סומכים על החזקה שהנער הביא ב' שערות במידי דאורייתא. אבל אם הגדול […]
ז. מי שאכל ושבע ואינו יודע אם בירך ברכת המזון או לא, ובנו הקטן שהגיע לחינוך מזכיר לו שבירך ברכת המזון, אם על ידי כך האב נזכר בסימנים שאכן בירך ברכת המזון, כגון שעשה מים אחרונים והוא רגיל להסמיכם לברכת המזון, אין צריך לחזור ולברך, כיון שיש רגלים לדבר שבירך ברכת המזון. ואם לא נזכר […]
ה. קטן חייב לברך ברהמ"ז מדרבנן, כדי לחנכו במצות, ולפיכך אינו יכול להוציא י"ח את הגדול שאכל ושבע שחיובו בברהמ"ז הוא מן התורה. אולם גדול שאכל שיעור דכזית ולא שבע מאכילתו, יכול לצאת י"ח ברהמ"ז בשמיעת שהברכה מקטן. ואם הקטן אכל רק כזית, ולא שבע, והגדול אכל גם כן כזית, יש אומרים שאין הקטן יכול […]
ג. מה שאמרו שאין הבוצע נותן הלחם לאחרים בידו, אלא יניח על השלחן לפניהם, כך צריך לנהוג גם לבניו הקטנים היכולים ליקח הלחם שלפניהם. ד. אין אדם מברך ברכת הנהנין להוציא ידי חובה את חבירו, אלא אם כן אוכל עמו, אבל לקטנים יכול לברך אף על פי שאינו אוכל עמהם, כדי לחנכם במצוות.
א. על כל אדם להיות בקי בהלכות נטילת ידים, וללמד את בני ביתו דיני נטילת ידים, וישגיח שיטלו ידיהם כהלכה. ויחנך את בניו ובנותיו הקטנים לנטילה בברכה. ב. הכל כשרים ליתן מים על הידים, אפי' ילד קטן. ולכן מותר ליטול ידיו מקטן שלא הגיע לגיל שש שנים, ורשאי לעשות כן אפילו לכתחלה, ומברך "על נטילת […]
ה. יש בתי כנסיות שנהגו בהן, שנער הבר מצוה דורש במלאת לו י"ג שנה, ופניו אל העם, ואחוריו אל ארון הקודש, ויש להם על מה לסמוך, שיש כבוד התורה, לעודדו ולחזקו שיהיה לו פתחון פה לדבר בדברי תורה, ולפני מלכים יתייצב משחר נעוריו, וחנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. ואין […]
