לד. מי שאכל שיעור מועט מפירות וכדומה, וספק אם היה בו שיעור [וכגון שאכל שיעור כעשרים גרם, ואחר כך אכל בריה שיש ספק אם מברך עליה ברכה אחרונה, אף על פי שיש כאן ספק ספיקא להחמיר ולחייבו בברכה אחרונה, אפילו הכי ספק ברכות להקל. ואינו מברך ברכה אחרונה. לה. צריך לברך ברכה מעין שלש מיושב. […]
לא. שתה יין וברך בורא פרי הגפן, ורוצה לאכול ענבים, צריך לברך עליהם בורא פרי העץ, ובברכה אחרונה כולל על הגפן ועל העץ ועל פרי העץ. לב. טעה ובירך על ענבים בורא פרי הגפן, או שטעה ובירך לאחריהם ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן, יצא. לג. שתה רביעית יין ורביעית מים, [בזה אחר זה], […]
כה. בחתימת הברכה צריך לומר: על הארץ ועל המחיה. ואין להוסיף "ועל הכלכלה" כפי שמודפס בכמה סידורים. ואף מי שהורגל לחתום "על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה", נכון שישנה מנהגו כאמור. וגם בסמוך לחתימה נכון לומר: ונודה לך על הארץ ועל המחיה ברוך אתה ה' וכו'. ומכל מקום בזה הרוצה לומר ונודה לך ה' אלוקינו […]
כג. מי שאכל עוגה כשיעור, וגם אכל מפירות שבעת המינים כשיעור, וחבירו אכל מפירות אלו ספק שיעור המחייב ברכה אחרונה, ורוצה לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מחבירו, יוצא ידי חובה, אף על פי שחבירו כולל בברכתו גם על המחיה. וכן אם חבירו אכל ספק שיעור מהעוגה, שיכול לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מחבירו, למרות שהוא […]
כא. אין להזכיר מעין המאורע בחנוכה ופורים בברכה מעין שלש. ובדיעבד אם עבר והזכיר בה מעין המאורע לפני החתימה, אינו חוזר לברך. כב. אם אכל עוגה כשיעור, וגם שיעור מפירות שבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כולל הכל בברכה אחת, ויאמר: על המחיה ועל הכלכלה, ועל הגפן ועל פרי הגפן, ועל העץ ועל פרי […]
יט. בברכת מעין שלש על היין חותם: על הארץ ועל פרי הגפן. ואם הענבים גדלו בארץ, חותם: על הארץ ועל פרי גפנה. ואינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן. וכבר פשט המנהג אצלינו לברך בברכה ראשונה על היין "בורא פרי הגפן" בסגו"ל. כ. בשבת ובמועדים ובראשי חודשים מזכירין בברכה מעין שלש מעין המאורע. ואם שכח […]
יח. אם אכל פירות שבעת המינים שגדלו בארץ, חותם בברכת מעין שלש "על הארץ ועל פירותיה". ואם גדלו בחוץ לארץ, חותם: "על הארץ ועל הפירות". וכן האוכל עוגה ומברך לבסוף על המחיה, אם הדגן רובו מגיע מחוץ לארץ, צריך לחתום "על הארץ ועל המחיה". ואם הדגן רובו מגיע מהארץ, חותם: על הארץ ועל מחיתה. והאוכל […]
דיני דברים שאינם בטלים ברוב / דבר חשוב מא. יש אומרים שאין ביטול מועיל בדבר שרגילים לבטלו תמיד, ויש חולקים. ולכן, תערובת מאכל שרגילים בקביעות להוסיף בה מרכיב של איסור, יש אומרים שאפילו אם בטל בשישים אסור לאוכלו, ויש מתירים.
יז. עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן, ולא היה באותו קמח שיעור של כזית דגן בכדי אכילת פרס, ובשלו בקדרה, אף שברכתו הראשונה היא בורא מיני מזונות, מכל מקום לבסוף אינו מברך כלל, לא ברכה מעין שלש, ולא ברכת בורא נפשות רבות. דספק ברכות להקל. ולכתחלה לא יאכלנו אלא […]
טז. אם עירב בקמח הרבה דבש בשיעור יותר מהקמח, עם מינים אחרים, אם יש בתערובת כזית דגן בכדי אכילת פרס, וגם אכל כשיעור כדי אכילת פרס, ואוכל כל כך מן התערובת עד שמשער בעצמו שבודאי אוכל כזית דגן, מברך "בורא מיני מזונות" ומעין שלש. אבל אם לא היה בתערובת כזית דגן בכדי אכילת פרס, אינו […]
