יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

הלכות דברים שאינם בטלים ברוב, הקדמה

המשך ההקדמה: (דברים שאינם בטלים ברוב בשום אופן, וחלקם מצוי מאוד): ה. 'דבר חשוב', לשלחן ערוך היינו דבר משבעת המינים, ולרמ"א היינו כל דבר חשוב שנמנה ביחידות (נמכר לפי יחידות ולא לפי משקל). ו. 'קבוע', איסור שאינו מעורב בהיתר, אלא שיש מקום שיש בו איסור ומקום אחר שיש בו היתר, ולקח מאחד מהם חתיכה, ואינו […]

הלכות דברים שאינם בטלים ברוב, הקדמה

הקדמה: ישנם כמה דברים שאינם בטלים ברוב בשום אופן, וחלקם מצוי מאוד: א. 'דבר שיש לו מתירין' שנתערב עם מינו, כלומר, דבר שיש אפשרות לאוכלו בהיתר לאחר זמן או באופן מסויים (כגון 'נולד' בשבת, שאפשר לאוכלו לאחר שבת וכדומה) שנתערב עם מינו. ב. 'בריה', כלומר, בעל חיים שלם (גם אם כבר מת). ג. 'בעל חיים', […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, יב-יד

יב. עירוי מכלי שני, וכן כלי שלישי, אינו אוסר כלל חוץ מדבר גוש. ולכן, אם נשפך כוס קפה עם חלב חם על גבי בשר, אינו אוסר את הבשר. וכן אם נשפך מרק עוף חם מצלחת על כלי חלבי אינו אוסר אותו (או אם נשפך על כלי פרווה, אינו נעשה לבשרי). יג.דבר גוש מבשל גם בכלי […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, יא

יא. דבר 'גוש', מבשל גם בכלי שני, וגם בכלי שלישי, כיון שאינו נשען על דפנות הכלי וממילא רק המקום שנוגע בדפנות הכלי מצטנן ולא כולו. אך במקום הפסד מרובה יש להקל. גרגרי אורז הצלולים ונשפכים כרוטב אינם מוגדרים דבר גוש כיון שהם קטנים ומצטננים בשפיכה לכלי שני.  

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, ח

ח. כלי שני, נחלקו הפוסקים אם מעביר טעם או לא. ולהלכה, יש להחמיר שמעביר טעם, ובמקום הפסד מרובה יש להקל שאינו מבשל כלל ואפילו כדי קליפה לא, ולענין חמץ בפסח יש להחמיר יותר. ולכן אם נשפך חלב רותח לכלי חלבי, ונפל לתוך החלב גוש בשר, הכל נאסר, אלא אם כן יש הפסד מרובה (או שיש […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, ו-ז

ו. נשפך הרבה חלב חם על בשר צונן, אם העירוי היה בנחת ולא נפסק הקילוח, כל החלב נאסר מפני שכל חלב וחלב נאסר כדי קליפה (ורק אם כל החלב נשפך בשפיכה אחת בבת אחת או שהיה עירוי שנפסק הקילוח, אז דינו כנ"ל). וכתבו הפוסקים, שבמקרה של קילוח ארוך, גם הבשר נאסר כולו. ז. עירוי ממצקת […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, ה

ה. אם נשפך חלב חם מכלי ראשון על בשר צונן, או שהיתה מונחת גבינה צהובה צוננת ונשפך עליה רוטב בשר חם מכלי ראשון, צריך לקלף שיעור 'כדי קליפה' מהגבינה, והשאר מותר, והרוטב הבשרי גם צריך קליפה, אלא שהקליפה מתערבבת ואי אפשר להסירה, ולכן בעירוי שלא נפסק הקילוח, מותר רק אם יש ששים ברוטב הבשרי כנגד […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, ד

ד. עירוי מכלי ראשון שנפסק הקילוח על כלי, גם כן אוסר כדי קליפה, ובמקום הפסד מרובה יש להקל אחרי שהכלי אינו בן יומו, ואם יש אפשרות יגעיל בעירוי מים חמים מכלי ראשון, ואם הוא סוג כלי שאינו ניתר בהגעלה יערה ג' פעמים מים חמים. ולכן, אם נשפך חלב חם על כלי בשרי (או על כלי […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, ג

ג. עירוי מכלי ראשון באופן שלא נפסק הקילוח (כלומר, כאשר הגיע הקילוח למטה, עדיין היה מחובר לכלי שנשפך ממנו ולא התנתק עדיין), אוסר גם כלי כדי קליפה, וממילא הכלי צריך הגעלה. ולכן אם נשפך חלב רותח על כלי בשרי צונן, הכלי צריך הגעלה משום שהחלב מבשל בו כדי קליפה, והחלב צריך גם כן קליפה ואם […]

הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, ב

ב. עירוי שנפסק הקילוח, גם כן אוסר כדי קליפה, ומכל מקום יש בו כמה קולות: א) אם נפסק הקילוח וגם נזחל על הכלי שנשפך אליו (כלומר, שהנוזל לא נשפך ישירות על המאכל אלא שנשפך בצד הכלי והמשיך לרדת בתוך הכלי עד שהגיע לאיסור- או בשר שנשפך על חלב בצורה הזאת), אינו אוסר כלל. ב) עירוי […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?