הלכות כלי ראשון, שני ושלישי, א-ג
א. עירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה, בין אם היה הקילוח רצוף מהכלי ראשון ובין אם נפסק הקילוח ולא היה רצוף מהכלי ראשון, (כלומר, כשהגיע למטה לא היה מחובר אל הכלי שנשפך ממנו). ושיעור 'כדי קליפה' הוא קליפה גסה קצת שיכולה להינטל כולה כאחד לאחר שקילפוה. וכן אם נשפך חלב חם מכלי ראשון על בשר […]
הלכות ביטול ברוב, ו
ו. אסור לבטל איסור אפילו קודם שנוצר האיסור, בכדי למנוע שלא יהיה איסור. ולכן, אסור לערב חלב בששים חלקי מים כנגדו, כדי שיוכל ליתן את התערובת בתוך בשר, וכן אסור לערב חמץ לח לפני פסח בששים היתר כנגדו כדי שיתבטל לפני פסח.
הלכות ביטול ברוב, ד-ו
ד. עבר וביטל איסור, אם ביטל בשוגג (ואם עשה ע"פ הוראת חכם נחשב שוגג) מותר, ואם ביטל במזיד אסור המאכל למבטל, ולבני ביתו, ולמי שביטל בשבילו, אבל מותר לשאר אדם. ה. מותר לבטל איסור אם עושה את המעשה למטרה אחרת ולא לשם ביטול האיסור. למשל אם נפל שרץ שלם לתוך תערובת ואינו מוצא את השרץ, […]
הלכות ביטול ברוב, ג
ג. אסור לבטל איסור בידיים. כלומר, אסור להכניס בשר לתוך חלב שיש בו ששים כנגד הבשר, וכן אם נפלה חתיכת איסור מעצמה לחמישים היתר כנגדה או אם נפלה חתיכת בשר מעצמה לתוך חמישים חלב כנגדה, אסור להוסיף עוד עשר היתר או חלב כדי שהאיסור או הבשר יתבטלו בששים. וכן אם נפל שרץ שהוא "בריה" לתוך […]
הלכות ביטול ברוב, ב
ב. שוקולד חלבי, עוגת גבינה או בורקס חלבי, שנפלו לתוך הבשר, הרי החלב שבהם נאסר מיד, ואוסר את כל החתיכה, ולכן צריך ששים בבשר כנגד כל קוביית השוקולד או כנגד כל העוגת גבינה ולא מספיק ששים רק כנגד החלב שבהם. וכן להיפך, אם נפלה קציצת בשר וירקות לתוך חלב חם, הבשר שבקציצה נאסר מיד מהחלב […]
הלכות ביטול ברוב, א
א. נמצאה נמלה דבוקה למאכל שהתבשל, וכן זבוב שנמצא דבוק לירק בתוך מרק, וכן פרי שנתבשל ונמצאה תולעת בתוכו, מסיר את השרץ והשאר מותר (ואין בזה 'איסור דבוק' משום שרק בשרץ כזה שנותן טעם לשבח שייך לאסור משום 'דבוק', ולא בשרצים שנותנים טעם לפגם). ודע, שאם השרץ נאבד בתוך המרק, הרי כל המרק אסור ויש […]
הלכות ביטול ברוב, הקדמה
רוב האיסורים (בשר בחלב, דם, נבילה וטריפה, בע"ח אסורים, חֵלב, אבר מן החי, גיד הנשה) בטלים בששים. חמץ בפסח אוסר בכל שהוא. יין נסך, עבודה זרה, וטבל, בתערובת במינם אוסרים אפילו במשהו. ערלה וכלאי הכרם אוסרים במינם עד שיהיה בהיתר מאתיים כנגד האיסור בתערובת במינו, אבל שלא במינו בטל בששים. תרומה אוסרת בתערובת במינה עד […]
הלכות אדים חמים, לא-לב
לא. במאכלים יבשים בדרך כלל אין חוששים לזיעה אלא אם כן ראינו שעלו אדים שאז דין האדים גם כן כמו המאכל עצמו (כמו אדים של משקים). לב. שני מאכלים שנאפו יחד בתנור, מעבירים טעם זה לזה, בין אם הם לחים ובין אם הם יבשים, ונתבארו הדינים היטב בדיני כלי האפיה במטבח.
הלכות תערובות, ל
אדים חמים ל. אדים העולים ממאכל חם למאכל אחר, אם הגיעו למעלה כשהם חמים בחום שהיד סולדת בו, הרי הם מעבירים טעם כבישול, וצריך שיהיה במאכל העליון ששים כנגד כל המאכל או המשקה שממנו עלו האדים. אם האדים הגיעו צוננים לכלי חם, גם כן מעבירים טעם, ובזה מספיק ששים רק כנגד האדים עצמם – אבל […]
הלכות תערובות, כט
כט. מאכל שנכבש בתוך רוטב חריף או מלוח, נחשב כמבושל לאחר זמן קצר מאוד. דין 'כבוש' הוא רק במים ממש, או בשאר נוזלים, ולא בלחות בעלמא.
