יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

הלכות תערובות, כח

כח. מאכל היתר ששהה במים שבתוך כלי איסור במשך עשרים וארבע שעות, וכן בשר ששהה בתוך מים שבקדירה חלבית במשך עשרים וארבע שעות, אם בשעה שהתחילה השריה היה הכלי בן יומו מחלב (או מאיסור), יש להחמיר שהכל נאסר, ובשעת הדחק אפשר להקל. ולכן, חלב ששהה כ"ד שעות בקדירה בשרית, אם בשעה שהתחילה השריה היה הכלי […]

הלכות תערובות, כז

כז. מאכל הכבוש בשומן קרוש שאינו נוזלי (הנקרא 'ג'לי'), וכן בשר הכבוש בגבינה כזאת שאין המאכל שבתוכה זז ממקום למקום, אינו נחשב כבוש. מאכל הכבוש בקרח, אינו נחשב כבוש, ולכן, מי שחימם בשר בתוך קופסה ריקה שהיתה בה גלידה חלבית, אין הבשר נאסר, מפני שהגלידה היתה קפואה ויבשה בקופסה, ולכן הקופסה לא בלעה טעם חלב […]

הלכות תערובות, כו

כו. 'כבוש' הוא רק כאשר שהה עשרים וארבע שעות רצופות במים, אבל אם שהה שתים עשרה שעות, ואחר כך עוד שתים עשרה שעות, או אפילו שהה שלש עשרה שעות ואחר כך עוד שלש עשרה שעות, אין זה נחשב כבוש כמבושל, כיון שלא היו עשרים וארבע שעות רצופות. ויש שלמדו מכך, שאם המים מתחלפים, כלומר, אם […]

הלכות תערובות, כה

כה. מאכל שנכבש ושהה כ"ד שעות רצופות בתוך מים, נחשב כמבושל ומפליט ובולע טעם. ולכן, בשר ששהה כ"ד שעות רצופות בתוך קדירה חלבית בת יומה מלאה מים, הבשר והקדירה נאסרו. וכן בשר וגבינה ששהו יחד כ"ד שעות בתוך כלי מלא במים הבשר והגבינה והכלי נאסרו. וכן בשר ששהה כ"ד שעות רצופות בכלי פרווה הרי הכלי […]

הלכות תערובות, כג-כד

כג. אם הניח חלות על מכסה של קדירה בשרית שמתבשל בה בשר, החלות נעשות בשריות לגמרי, ולא רק בשיעור כדי קליפה. כד. קדירה שיש בה חלב רותח, שנגעה בקדירה שיש בה בשר רותח, אין הקדירות ותכולתם נאסרות כלל, אלא אם כן היה מבחוץ הרבה רטיבות ממים או כל משקה אחר (ובדרך כלל לא שייך שתהיה […]

הלכות תערובות, כב

כב. על אף האמור, כלי מעביר טעם למאכל גם בלי רוטב, בשיעור כדי קליפה. ולכן, אם צלה בשר בלי מים בכלי חלבי (בן יומו), הבשר נאסר כדי קליפה (ופשוט שהכלי נאסר), וכן במקרה הנ"ל, שחתך בצל בסכין בשרית וטיגנו בלי שמן במחבת חלבית, הבצל עצמו נאסר כדי קליפה.  

הלכות תערובות, כא

כא. מאכל שבלע איסור, וכן מאכל שבלע טעם בשר או חלב, אינו מעביר טעם לכלי בלי רוטב. אמנם, אם המאכל בלע איסור שָמן, וכן אם בלע בשר או חלב שמנים, מעביר טעם גם בלי רוטב. ולכן, אם מאכל בלע טעם בשר (כגון שהתבשל עם בשר או נגע בבשר חם) והמאכל החם נגע בכלי, אם בלע […]

הלכות תערובות, יט

יט. מאכל פרווה יבש שנבלע בו טעם בשר ונגע כשהוא חם בחלב יבש חם, המאכל הפרווה נאסר, והחלב – תלוי אם הבשר הבלוע היה שמן נאסר החלב, ואם הבשר הבלוע היה כחוש אם כן החלב לא נאסר. ולכן, אם בישל גזר או תפו"א עם בשר ונגעו כשהם חמים ויבשים במאכל חלב חם ויבש, הירקות אסורים, […]

הלכות תערובות, יח

יח. מאכל פרווה יבש, שנבלע בו טעם חלב, ונגע כשהוא חם בבשר יבש חם, המאכל הפרווה נאסר והבשר מותר, אבל אם בלע טעם מחלב שמן, גם הבשר נאסר. ולכן, אם ירקות נגעו בגבינה חמה ונעשו חלביים, ואחר כך נגעו בבשר חם, הירקות נאסרו והבשר מותר, ואם הירקות נגעו בגבינה שמינה (פיצה, חמאה) חמה, גם הבשר […]

הלכות תערובות, טז-יז

טז. לענין זה (של העברת טעם מחתיכה לחתיכה בלי רוטב) אין צורך לחוש על כל דבר שמא הוא שמן (כלומר, יש בו שומן), אלא אם החכם המורה מבין שאין האיסור שמן, אינו עובר ואינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב. יז. בפוסקים מבואר שחָלב נחשב שָמן לענין שמעביר טעם לכל החתיכה אבל לא לענין שמעביר טעם […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?