יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

פרק חמשה עשר (ב)

בדרכי קניית הפרישות הנה תענוג המאכל הוא היותר מוחש ומורגש, היש דבר אבד ונפסד יותר ממנו? שהרי אין שיעורו אלא כשיעור בית הבליעה, כיון שיצא ממנה וירד בבני המעים אבד זכרו ונשכח כאילו לא היה, וכך יהיה שבע אם אכל ברבורים אבוסים כמו אם אכל לחם קיבר אם אכל ממנו כדי שביעה, כל שכן אם […]

פרק חמשה עשר (א)

בדרכי קניית הפרישות הנה הדרך המובחר לקנות את הפרישות הוא: שיסתכל האדם בגריעות תענוגות העולם הזה ופחיתותם מצד עצמם, והרעות הגדולות שקרובות להולד מהם. כי הנה מה שמטה הטבע אל התענוגות האלה עד שיצטרך כל כך כח ותחבולות להפרישו מהם הוא פיתוי העינים הנפתים במראה הדברים אשר הוא טוב וערב לכאורה, הוא הפיתוי שגרם לחטא […]

פרק ארבעה עשר (י)

בחלקי הפרישות והפרישות במנהגים הוא התבודדות וההבדל מן החברה המדינית לפנות לבו אל העבודה וההתבוננות בה כראוי, ובתנאי שלא יטה גם בזה אל הקצה האחר, שכבר אמרו ז"ל (כתובות יז): לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, וכן אמרו (מכות י): "חרב אל הבדים ונואלו", חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים לבד ועוסקים […]

פרק ארבעה עשר (ט)

בחלקי הפרישות והפרישות בדינים הוא להחמיר בהם תמיד, לחוש אפילו לדברי יחיד במחלוקת, אם טעמו מסתבר, אפילו שאין הלכה כמותו, ובתנאי שלא יהיה חומרו קולו, ולהחמיר בספיקות אפילו במקום שאפשר להקל בהם. וכבר ביארו לנו חכמינו ז"ל מאמר הפסוק ביחזקאל "הנה נפשי לא מטומאה", שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם (והיינו בהמה שיש בה ספק […]

פרק ארבעה עשר (ח)

בחלקי הפרישות חלקי הפרישות הראשיים שלשה: כי הנה יש פרישות בהנאות, פרישות בדינים, פרישות במנהגים. הפרישות בהנאות, הוא מה שהזכרנו בפרק הקודם, דהיינו, שלא לקחת מדברי העולם אלא מה שהצורך יכריח, ודבר זה יקיף על כל מה שהוא תענוג לאחד מן החושים, והיינו: במאכלות, בבעילות, במלבושים, בטיולים, בשמיעות וכל כיוצא בזה, מלבד בימים שהעונג בהם […]

פרק שלשה עשר (ז)

בביאור מידת הפרישות אך הפרישות הרע הוא כדרך הסכלים, אשר לא די שאינם לוקחים מן העולם מה שאין להם הכרח בו, אלא שכבר ימנעו מעצמם גם את המוכרח וייסרו גופם ביסורים ודברים זרים אשר לא חפץ בהם ה' כלל, אלא אדרבה, חכמים אמרו 'אסור לאדם שיסגף עצמו', ובענין הצדקה אמרו 'כל מי שצריך לטול ואינו […]

פרק שלשה עשר (ו)

בביאור מידת הפרישות ואם תשאל ותאמר, אם כן, איפוא, שזה דבר מצטרך ומוכרח, למה לא גזרו עליו החכמים כמו שגזרו על הסייגות ותקנות שגזרו? הנה התשובה מבוארת ופשוטה, כי לא גזרו חכמים גזרה אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הצבור יכולים להיות חסידים, אבל די […]

פרק שלשה עשר (ה)

בביאור מידת הפרישות כלל הדבר: כיון שכל עניני העולם אינם אלא סכנות עצומות, איך לא ישובח מי שירצה לימלט מהם, ומי שירבה להרחיק מהם. זהו ענין הפרישות הטוב, שלא יקח מן העולם בשום שימוש שהוא משתמש ממנו, אלא מה שהוא מוכרח בו מפני הצורך אשר לו בטבעו אליו. הוא מה שהשתבח רבי במאמר שזכרתי, שלא […]

פרק שלשה עשר (ד)

ביאור מידת הפרישות וכענין זה אמרו בענין בן סורר ומורה (סנהדרין עב): עמדה תורה על סוף דעתו, שסוף מגמר נכסי אביו, ומבקש מה שהורגל בו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות וכו'. וכן על ענין הזנות אמרו 'כל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין'. ותראה כי זאת היא תחבולה גדולה לאדם למען […]

פרק שלשה עשר (ג)

בביאור מידת הפרישות אמנם, על כל פנים, צריכים אנו לתרץ המאמרים המורים הפך זה? אך הענין הוא, כי ודאי חילוקים רבים ועיקרים יש בדבר: יש פרישות שנצטוינו בו, ויש פרישות שהוזהרנו עליו לבלתי הכשל בו, והוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום "אל תהי צדיק הרבה". ונבאר עתה מהו הפרישות הטוב, ונאמר, כי הנה אחר […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?