מסכת נדרים, פרק ג, משנה י
משנה י: הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵאוֹכְלֵי שׁוּם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בַּכּוּתִים: משנה י: הַנּוֹדֵר הנאה מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, הרי הוא אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְאָסוּר גם בְּכוּתִים, כיון שגם הם שובתים בשבת, וסובר תנא זה של משנתנו שהכותים הם גרי אמת (אמנם מותר אדם זה בגויים, אף אם […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ט
משנה ט: הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּוֹדִים, מֻתָּר בַּנּוֹלָדִים. מִן הַנּוֹלָדִים, אָסוּר בַּיִּלּוֹדִים. רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיִּלּוֹדִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהוֹלִיד: משנה ט: הַנּוֹדֵר שיהא אסור לו להנות מִן הַ'יִּלּוֹדִים', שזהו כינוי לאותם שכבר נולדו, מֻתָּר בְּנוֹלָדִים לאחר זמן. אך הנודר מִן הַ'נּוֹלָדִים', אָסוּר להנות אפילו בְּיִלּוֹדִים, כיון שלשון 'נולדים' כוללת […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ח
משנה ח: הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים: משנה ח: הַנּוֹדֵר מִ'שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ', אָסוּר הוא אף בְּקֵרְחִין, שאין להם שער כלל (כיון שלא נדר מ'בעלי שיער'), וְכן אסור הוא בבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, הגם ששערם לבן (כיון שאף הם היו בכלל 'שחורי הראש', שהרי בתחילה היה שיער […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ז
משנה ז: הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה, אָסוּר אַף בַּסּוּמִין, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ: משנה ז: הַנּוֹדֵר שלא יהנה מֵרוֹאֵי הַחַמָּה, אָסוּר אַף בְּסוּמִין – עיוורים, כיון שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה למי שרואה את השמש, אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה 'רוֹאָה' אוֹתוֹ ואף העיוורים בכלל האיסור.
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ו
משנה ו: הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלָל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כָאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ: משנה ו: הַנּוֹדֵר שלא יהנה מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. אבל הנודר מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, והטעם לכך, שֶׁאף יּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלָל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, שהרי אינם נשארים […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ה
משנה ה: הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת, טַלִּית זוֹ קָרְבָּן אִם אֵינָה נִשְׂרֶפֶת, יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן. הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ, טַלִּית זוֹ קָרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן: משנה ה: אדם הרואה רוח סערה באה, וחושש שמא ייעקרו נטיעותיו, ומחמת כן אומר 'הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת', כלומר, אם […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ד
משנה ד: נוֹדְרִין לֶהָרָגִין וְלֶחָרָמִין וְלַמּוֹכְסִין שֶׁהִיא תְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה, שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בַּכֹּל נוֹדְרִין, חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף בִּשְׁבוּעָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִפְתַּח לוֹ בְנֶדֶר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף יִפְתַּח לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בַּמֶּה שֶׁהוּא מַדִּירוֹ. […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ג
משנה ג: נִדְרֵי אֹנָסִים, הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, הֲרֵי אִלּוּ נִדְרֵי אֹנָסִין: משנה ג: משנתנו מבארת את הנדר הרביעי מארבעת הנדרים שהתירו חכמים: נִדְרֵי אֳנָסִין, כגון שהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא עצמו ומחמת כן לא היה יכול להגיע, אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ, ומחמת שהוצרך לטפל בו לא […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה ב
משנה ב: נִדְרֵי הֲבַאי, אָמַר קוֹנָם אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזֶּה כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד. נִדְרֵי שְׁגָגוֹת, אִם אָכַלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה, אָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גְנָבַתּוּ, רָאָה אוֹתָן […]
מסכת נדרים, פרק ג, משנה א
פרק ג, משנה א: אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים, נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֹנָסִים. נִדְרֵי זֵרוּזִין כֵּיצַד, הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר קוֹנָם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶּלַע, וְהַלָּה אוֹמֵר קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל הַשֶּׁקֶל, שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלשָׁה דִינָרִין. פרק ג, משנה א: אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים – אמרו חכמים שהם מותרים לגמרי, […]
