יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת דמאי, פרק ו, משנה ד

משנה ד: יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי, הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַקַּרְתָּנִי שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִירוּשַׁלְמִי, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יְרוּשַׁלְמִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִירוּשָׁלָיִם: משנה ד: יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל שדה בחכירות מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי, הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים, והיינו כיון שאינם צריכים לעשות קנין מיוחד עבור כך, אלא הם משאירים לעצמם את מקום צמיחת התרומות והמעשרות, […]

מסכת דמאי, פרק ו, משנה ג

משנה ג: כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין כָּךְ חוֹלְקִין בַּתְּרוּמָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ: משנה ג: כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בחכירות מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין עם בעל השדה בַּחֻלִּין, כָּךְ חוֹלְקִין בַּתְּרוּמָה ובמעשרות, כלומר, אין הכהן רשאי ליטול את כל התרומה לעצמו, ולא הלוי נוטל את כל […]

מסכת דמאי, פרק ו, משנה ב

משנה ב: הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמְקַבֵּל שְׂדֵה אֲבוֹתָיו מִן הַנָּכְרִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ: משנה ב: הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי בארץ ישראל, אף על פי שמעיקר הדין פטורים הפירות מתרומות ומעשרות (כיון שסוברת המשנה שקנינו של הגוי בקרקע ארץ ישראל מפקיע ממנה את חיובי תרומות ומעשרות), מְעַשֵּׂר הישראל […]

מסכת דמאי, פרק ו, משנה א

פרק ו, משנה א: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, מִן הַנָּכְרִי וּמִן הַכּוּתִי, יְחַלֵּק לִפְנֵיהֶם. הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין, אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת אוֹ מִמִּין אַחֵר, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ: משנה א: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מבעליה כדי לעבוד בה ולקבל כשכרו חלק מהיבול, בין […]

מסכת דמאי, פרק ה, משנה יא

משנה יא: תָּרַם מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי, מִדְּמַאי עַל הַוַּדַּאי, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת: משנה יא: תָּרַם מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי, שיש לחשוש שמא האחד מעושר והשני אינו מעושר, או מִדְּמַאי, שיתכן שאינו מעושר, עַל הַוַּדַּאי -טבל ודאי], הרי זו תְּרוּמָה מספק, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם […]

מסכת דמאי, פרק ה, משנה י

משנה י: עָצִיץ נָקוּב, הֲרֵי זֶה כָּאָרֶץ. תָּרַם מֵהָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב, מֵעָצִיץ נָקוּב עַל הָאָרֶץ, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת: משנה י: עָצִיץ נָקוּב, והיינו שיש בתחתיתו נקב בגודל של שורש קטן, וזרעו בו תבואה, הֲרֵי זֶה […]

מסכת דמאי, פרק ה, משנה ט

משנה ט: מְעַשְּׂרִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל נָכְרִי, מִשֶּׁל נָכְרִי עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל כּוּתִים, מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים: משנה ט: מְעַשְּׂרִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל נָכְרִי, מִשֶּׁל נָכְרִי עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כלומר, הקונה תבואה מגוי שיש לו שדה בארץ ישראל, ומישראל, יכול […]

מסכת דמאי, פרק ה, משנה ח

משנה ח: הַלּוֹקֵחַ טֶבֶל מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצֹרֶךְ: משנה ח: הַלּוֹקֵחַ טֶבֶל ודאי מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, ושני המוכרים הודיעוהו שזהו טבל ודאי, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, ומוסיפה המשנה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חכמים שאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצֹרֶךְ, וכגון שהתערב לו […]

מסכת דמאי, פרק ה, משנה ז

משנה ז: הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת, אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי עֲיָרוֹת. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגַּנּוֹתָיו, מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל. וּמִגַּנּוֹת אֲחֵרוֹת, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד: משנה ז: הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת המוכר את הגדל בשדותיו, ואותו בעל הבית הוא עם הארץ שאין […]

מסכת דמאי, פרק ה, משנה ו

משנה ו: הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם: משנה ו: במשניות הבאות מבואר הדין במי שקונה פעמיים מאותו אדם: הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן, שהוא המוכר במידה גסה, שהתבאר לעיל (פ"ב מ"ד) שהוא רשאי למכור דמאי, וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?