יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

23. אושר ושמחת חיים (ב)

מדרך העולם, מי שהוא תמיד עני ואביון, כשהוא מוצא מציאה גדולה ושלל רב, באותה שעה הוא שמח מאד ומהלל לקדוש ברוך הוא בפיו וליבו שוים, אבל בהאריך הזמן כבר נשכח ממנו הראשונות, ואינו שמח בעושרו כלל, אלא אדרבה, הוא מתאוה ויגע להעשיר עוד כהנה וכהנה, והכל אינו מספיק לו. אבל מי שקובע בליבו תמיד, שבכל […]

22. אושר ושמחת חיים (א)

"איזהו עשיר, השמח בחלקו", הנה העושר והכבוד מלפני ה' יתברך, אך ידוע מאמר חז"ל 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מנה – רוצה מאתים', אך מי ששמח בחלקו ואינו מבקש יותר, הוא העשיר מעצמו. ואם יחננו ה' בעושר הרבה ובכבוד, הוא לא רדף אחריהם, כי אם הם רודפים אחריו. כמו שכתוב "אך טוב […]

21. אוהב עמו ישראל (ה)

הנה במתן תורה זכו לשלשה דברים, חירות ממלאך המוות, משעבוד גלויות, ושתשרה שכינה ביניהם. ובעגל הפסידו את שלשתן, ונגזר עליהם גלות, ואכן כאדם תמותון, והורד עדיים מעליהם, זה סילוק שכינה, כי אור השכינה הוא הכתר אשר היה על ראשיהם. והנה אלו השתיים, מיתה ושעבוד גלויות, נשאר, אך סילוק השכינה, חזרה שכינה לשרות בישראל, על ידי […]

20. אוהב עמו ישראל (ד)

"פתחי לי אחותי", על דרך משל, כמו יתומה אחת שהיתה בזויה ושפילה מושלכת בחוצות, ואין איש מאסף אותה הביתה, וריחם עליה איש אחד ואספה הביתה, ואחר כך חמל עליה יותר ולקחה לו לאשה, ולא היו ימים מועטים עד שמרדה בו, וגירשה אותו מביתו החוצה, והוא עומד בחוץ ודופק על הפתח, ומבקש ומתחנן לה ואומר, זכרי […]

19. אוהב עמו ישראל (ג)

"הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן. נראין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו", ונמצא שאהבתם – שנאה היא. ועל זה מתפארת התורה "אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב, וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי", רוצה לומר, אני אוהב, ולא כאהבה הנ"ל, שהיא רק בשעת מעשה, כי אם אף משחרי יִמְצָאֻנְנִי. לשון 'משחרי' נופל על מי […]

18. אוהב עמו ישראל (ב)

האהבה, דמיונה כאש, כאומרו "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", והידוע לכל, כי התקרבות האוהב על האהוב לו, הוא בהתקרבות אהובו לו, כן באתערותא דלתתא כן אתערותא דלעילא, ואם אש האהבה היה בוער בתוכנו, כאש תמיד אשר לא תכבה, ממילא היה אהבת ה' נגלית לנו. אך זאת האהבה איננה איתנו. זהו שנאמר 'כי חולת […]

17. אוהב עמו ישראל (א)

יחשוב האדם שהוא רֵע אהוב, שהקדוש ברוך הוא אוהב את בריותיו, ומרחם עליהם בחסדו, ומחמת זה יתעורר לאהוב את המקום. (רוח חיים, ו, א) העיקר הוא, אם הוא נאהב גם כן על ה'. כי לא די במה שהאדם אוהב את הקב"ה, כי כל הפושעים והאומות אוהבים את ה', אך העיקר להבין כי ה' אוהבו ומיטיב […]

16. אדם משפיע בעולמות העליונים (יב)

שורש כל המצוות מעוררים רב טוב ושפע עצום בכל העולמות, ומוריד מזון ורווח. אך אם עושי המצוות מועטים, ואין צינורות לשפע רק מהמועטים, וה' יתברך שמו ברחמיו חפץ חסד, שיהיה חיים ושפע לכל בני האדם, גם לשאינם ראויים, נוטל השפע מהמעטים השרידים יראי ה', ומחלק לכל בני האדם. (רוח חיים, א, ג)  

15. אדם משפיע בעולמות העליונים (יא)

אמרו חז"ל, "אין לך עשב בארץ שאין לו מלאך ברקיע מכהו ואומר לו גדל", כי הגשמיות בעצמו אין לו כח ומציאות כלל, לולי כח העליון השוכן עליו ומקיימו. וכח הרוחני היורד מלמעלה מקבל שפעו מגבוה ממנו, וגבוה מעל גבוה, וגבוהים עליהם, עד התורה הקדושה, כי ממנה תוצאות החיים, וממנה יוצאים כל ההשפעות, כי היא קדמה […]

14. אדם משפיע בעולמות העליונים (י)

המעשים אשר לא טובים ח"ו, הם אל העולמות כענין המאכלים רעים, וכשם שמאכל הגוף כאשר איננו טוב ואינו מתקבל אל הגוף, אינו זן וסועד את הגוף, אלא נהפך בתוכו לפסולת וזוהמא וצואה, וגם הוא מתיש ומחליש את כל הגוף, כי עי"ז אין הנפש מתפשט בתוכו כראוי, ולפעמים יחלה מזה. כן הענין שהמעשים אשר לא טובים […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?