382. פרנסה – נקיון כפים (ג)
עסק הפרנסה יהיה רק לשם שמים, לקיום הגוף, כדי שיהיה לך פנאי אחר כך לעסוק בתורה, שאז בודאי יהיה משא ומתן שלך באמונה. זהו פירוש הפסוק "עיניך לנוכח יביטו, ועפעפיך יישירו נגדך", כי כשכוונתו בעסק הפרנסה כדי להרבות הון עתק ומשא ומתן, אזי אף אם הוא עושה כל הרמאות שבעולם, הכל נראה ישר בעיניו, כי […]
381. פרנסה – נקיון כפים (ב)
"עומדים צפופים ומשתחוים רווחים", רמז על דרך המליצה, שבזמן שהיו עומדים, היינו בקומה זקופה ובגודל לבב, היו צפופים ודחוקים. אבל כשהיו משתחוים ונכנעים לפני ה' יתברך שמו, נעשו רווחים. (רוח חיים ה ה).
380. פרנסה – נקיון כפים (א)
גם אם יעסוק בפרנסה, שהיא גם כן נחשבת למצוה, כמאמר חז"ל על הפסוק "עושה צדקה בכל עת" זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים, על כל פנים יזהר שיהיה משאו ומתנו באמונה, שלא ימצא חס ושלום שום שמץ פסול מגזל ועוולה. (רוח חיים ה ה).
379. פרנסה (יא)
"הנהנה מיגיע כפו", פירושו שהוא עוסק בפרנסה מעט, כדי חיותו, שלא להטיל עצמו על הציבור, ושאר כל היום עוסק בתורה, עליו הכתוב אומר 'אשריך וטוב לך', רצה לומר, שכל הטוב בעולם הבא יהיה רק לך לבדך, ואין לזרים איתך. אבל הירא שמים, שאינו עוסק כלל בפרנסה, רק בתורה תמיד, ומטיל עצמו על הציבור שיספיקו לו, […]
378. פרנסה (י)
"עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו", לפי שאמר לעיל 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ', יש מקום לטעות בלשונו, הדרך ארץ עיקר והתורה טפילה ח"ו, לכך אמר כאן 'עשה רצונך כרצונו', רוצה לומר, לפחות תחלוק את היום לחצאין, שלא תהיה מלאכתך עיקר והתורה טפילה ח"ו, כי הנה המלאכה צריכה שתהיה רק כדי חיותו, כדי […]
377. פרנסה (ט)
בשלשה דברים חלוק עסק התורה והיראה מעסקי העולם הזה: א. כי עסק התורה והיראה מוטל על האדם, וה' שואל זאת מעמו, מה שאין כן הפרנסה, אם אמנם נצטוונו ליהנות מיגיע כפינו, אבל אך לה' התשועה, והתחבולות היתירות לא יועילו ולא יצליחו, ולמה לו לאדם לעמול ביותר, במה שביד ה' לתת בלי עמל, ולהניח מה שבידו […]
376. פרנסה (ח)
"שמוני נוטרה את הכרמים", אומות העולם הם שפיתוני ואפת, לעמול להשיג מזוני ולחם חוקי, אף שמזונותיו של אדם קצובים, והמרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר, ומה לי לעשות המעשה המוטל על השם, כי עשה יעשה את אשר גזר וקצב עלי, וגם כי לפעמים גודל טרחתו לא לו, כי אם לנושא אשתו או לגונב כיסו, ו'כרמי […]
375. פרנסה (ז)
היצר הרע מסמא את עיני האדם באמרו אליו תמיד, איך אפשר לעסוק בתורה, הלא מוכרח אתה לעסוק בפרנסה, לפרנס את אשתך ובני ביתך הקטנים, ומה גם בעיתים הללו, שעול הפרנסה כבד עד מאד, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו. אבל באמת אמרו חז"ל, שקודם יצירת הולד נגזר על הטיפה מה תהא עליה, עשיר או […]
373. פרנסה (ה)
פרשת 'שמע' כולה, בלשון יחיד נאמרה, ויחיד שאפשר לו – הוא צריך לקיים 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', דברים ככתבן ממש, לכן נאמר 'ובכל מאודך', פירוש בכל ממונך, רצה לומר, שלא לעסוק בפרנסה כלל. אבל פרשת 'והיה אם שמוע' שנאמרה בלשון רבים, לרבים כמעט מוכרחים להתעסק, על כל פנים מעט, גם בריוח ממון לחיי […]
372. פרנסה (ד)
זאת ועוד מצינו, שאמר רבי ישמעאל "הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקים בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקים בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות", כלומר, רבי ישמעאל עצמו מלמדינו, כי אם רוצה האדם לילך בדרכו של רבי שמעון בן יוחאי, הקב"ה עוזרו ומספיק בידו. כי כפי השיעור שאדם פונה עצמו אל ה' יתברך, כן […]
