171. יראה ומוסר (יב)
האדם יאחז דרכו לחשוב מחשבות להנצל מהחטא טרם בוא לידו, ויחשוב, כי אדם אני, עלול לחטוא, ואז ינצל. וזהו יראת חטא, שוא ירא מהחטא שלא יתגבר עליו בעת בואו. וגם יראת חטאו, פירוש, חטאיו שעשה כבר, ומבקש להנצל על ידי לימוד התורה, כי היא מקוה ישראל, מטהרם, והמאור שבה מחזיר למוטב. ויעלה שתים בידו, כי […]
170. יראה ומוסר (יא)
"הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה", רצה לומר, הסתכל קודם שתבוא לידך, תחשוב תמיד, ואז יועיל. ואל תאמר אמתין עד שיבוא מקום גאוה לידי, ורם לבבי, אז אחשוב כי עפר אני ולא אתגאה, וכן כל חטא אם יבוא לידי לא אעשנו. לכן אמר, ידוע תדע כי בלא הכנה מקודם, רחוק הוא להזהר, כי […]
169. יראה ומוסר (י)
כל מעשה וכל דיבור עושים רושם למעלה, לטוב או למוטב, לזה כיוונו חז"ל בכל מקום בלשון 'יראת שמים', 'מורא שמים', רוצה לומר, ירא מקלקול שנעשה בשמים. לכך מזכירים העולמות העליונים, כי שם הקלקול יותר, וגם התיקון מגיע שם יותר, כי לערך העולם כן הקלקול. והתיקון והמצוות מוסיפים כח בפמליא של מעלה. (רוח חיים, ד, ג) […]
168. יראה ומוסר (ט)
"רבי שמעון בן נתנאל, ירא חטא" (אבות ב, ח), לכאורה אין זו מעלה כל כך, שכן לעיל אמר 'אין בור ירא חטא', אבל עם הארץ יכול להיות ירא חטא. אבל כאן הכוונה לבחינה אחרת ביראת חטא, שהוא ירא מהחטא עצמו, כמו מי שירא ובורח מנחש או מאש השורפת, על זה האופן ממש היא בעיניו העבירה. […]
167. יראה ומוסר (ח)
עוד יוכל יצרך לפתותך בחבילות ראיות, שתכלית עבודת האדם הוא רק להשיג יראת הרוממות, ורק על זה יהיו עיניו ולבו כל הימים, ושיראת העונש ובושה מבני אדם היא מדה גרועה שבגרועות, וראוי לשרש אותה מלבך, ויניח לך יצרך להוסיף יראה על יראה ביראת הרוממות, עד שיקבע בלבך שיראת העונש והבושה מבני אדם היא עבירה. עד […]
166. יראה ומוסר (ז)
אבל על כל פנים, העיקר היא התורה, והיראה היא רק האוצר. היפך האומרים כי העיקר הוא היראה, ומלעיגים על לומדי התורה ומבזים אותם, ואומרים שלומד שלא לשמה. ועל כל פנים שניהם מוכרחים לאדם, תורה ויראה. רק יראה היא בדמיון האוצר, שהוא בנין בדבר מועט, ובו מונחים גנזי אוצרות בכסף מלא והון רב, כן התורה צריכה […]
165. יראה ומוסר (ו)
אמרו חז"ל, יראת ה' אוצרו וכו', מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש, שצריך לערב היראה בתורה, דוגמת קב חומטין בכור התבואה, כי בלא זה אינה מתקיימת… ובכור תורה די קב יראה. והוא ערך חלק אחד ממאה ושמונים, ועולה, שהקב הוא ששה בסאה, והסאה הוא שלשים בכור, נמצא שאדם בינוני מחויב ללמוד ט"ו […]
164. יראה ומוסר (ה)
וכן בענין ההיתר להפסיק באמצע הלימוד להתבונן עוד מעט ביראת ה', שהמשילוהו חז"ל להיתר עירוב הקב חומטין בכור תבואה, מינה נמי, שכמו שאם עירב בכור תבואה יותר מקב חומטין אשר איננו צריך לקיום התבואה הרי הוא גזל ואונאה, כן בענין היראה, אם יאריך בה האדם זמן יתר מכדי מידתה הנצרך לקיום ושימור רב תבואות התורה, […]
163. יראה ומוסר (ד)
אמנם דון מינה נמי היפך מאשר שגו בזה כמה מרבת בני עמנו, שקובעים כל עסק למודם בספרי יראה ומוסר לבד, שכמו בענין קדימת האוצר להתבואה שבתוכו, וכי יעלה כלל על לב אדם, כיון שכל קיום ושימור התבואה הוא האוצר, יעסוק כל זמנו או רובו בבנין האוצר לבד, ולא יכניס בו תבואה מעולם. כן איך יעלה […]
162. יראה ומוסר (ג)
ראוי לאדם להכין עצמו, כל עת קודם שיתחיל ללמוד, להתחשב מעט עם קונו יתברך שמו בטהרת הלב ביראת ה', ולהטהר מעונותיו בהרהורי תשובה, כדי שיוכל להתקשר ולהתדבק בעת עסקו בתורה הקדושה בדיבורו ורצונו יתברך שמו. וגם יקבל על עצמו לעשות ולקיים ככל הכתוב בתורה שבכתב ובעל פה, ואשר יראה ויבין דרכו והנהגתו מתורה הקדושה. וכן […]
