יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

578. דיני הטיפול בפצעים, כז

כז. מותר לחבוש פצע באיספלנית עם גזה (כגון באנד-אייד וכיוצא בזה), אבל יש להכין חתיכות נאותות מבעוד יום מפני שבשבת אסור לחתוך אותה. ויש להסיר את הנייר המכסה את צדדי האיספלנית מערב שבת, כי בשבת אין להסירה. (ויכול לשוב ולכסותה בנייר זה כדי לשמור על האספלנית, ובשבת יהיה מותר לפתוח מחדש). ומכל מקום בשעת צורך […]

577. דיני הטיפול בפצעים, כד-כו

כד. אסור לחתוך איספלנית (פלסטר) לחתיכות, וגם אסור לקורעה לחתיכות. כה. אם מצויה איספלנית חתוכה בצורה מיוחדת (פרפר) מותר להדביקה על הפצע לשם איחוי שוליו. וכן מותר להתיז לצורך זה נוזל תרסיס (ספריי) המיוחד לכך, וכן לתת דבק רפואי המיוחד כדי לאחות פצעים שכאלו. אבל אין לתפור ממש פצע, אם אין חשש לסכנה על ידי […]

576. דיני הטיפול בפצעים, כב-כג

כב. תחבושת שהיא גדולה מדי, אסור לחתוך אותה, אלא יכרוך אותה כולה על הפצע. וכן אסור לחתוך תחבושת לאורכה, כדי לקשור קצותיה. וצריך להיזהר שלא לתלוש חוטים מן התחבושת. כג. יש לקשור את התחבושת בעניבה, בסיכת ביטחון, או במהדקי תחבושת מיוחדים, ולא לקושרה בקשר כפול. ואם רגילים להחליף את התחבושת בכל יום, ולשם כך פותחים […]

575. דיני הטיפול בפצעים, כ-כא

כ. אסור להכין בשבת פתילות מצמר גפן, ויש להכינן מבעוד יום, ורצוי להימנע מקריעת צמר גפן בשבת, וטוב להכין כמות מספקת של צמר גפן תלוש מערב שבת. כא. מותר לחבוש פצע כדי למנוע את זיהומו, אבל אין ליתן בו משחה כלשהי. ומותר להחליף תחבושת ישנה בחדשה, וגם זה ללא משחה. וכאשר הפצוע סובל מכאב עד […]

574. דיני הטיפול בפצעים, יז

יז. מותר לנקוב מורסא, בין ביד ובין במחט. וכאשר אי אפשר בדרך זו, אף מותר לנקבה בסכין ובמספריים כדי להוציא את המוגלה ממנה וזאת אפילו אם עלול לצאת קצת דם יחד עם המוגלה. אבל אין ללחוץ על המורסא אחרי שהמוגלה יצאה, והוא מחמת הדם שייסחט. גם אסור לגזור מן העור שעל המורסא, וכן אסור לתולשו. […]

573. דיני הטיפול בפצעים, טז

טז. אף מדמם, הטיפול הטוב ביותר הוא (גם בימות החול) ללחוץ על כנף האף על מנת להפסיק את הדימום. ובמקום שאי אפשר לעשות זאת, או שהדם לא מפסיק, מותר גם לתחוב באף חתיכת בד על מנת להפסיק את הדימום. (על פי דעת רופא אין לתחוב בו צמר גפן, גם בימות החול, מפני שסיבי צמר הגפן […]

572. דיני הטיפול בפצעים, יד-טו

יד. אין לחלל את השבת בשל דליפה ורידית איטית, שאפשר להפסיקה על ידי לחץ ישיר על הפצע והרמת האבר הפצוע. שטף דם יותר רציני, יש בו משום פיקוח נפש, ומותר לעשות את כל הדרוש כדי להפסיקו, כגון קשירת העורק, ואין בענין זה מקום להגבלות. טו. אסור למצוץ דם שבפצע (ובכלל זה אף פצע שבחניכים), ואילו […]

571. דיני הטיפול בפצעים, יג

יג. מותר לפזר אבקה צהובה (כגון דרמאטול) על הפצע כדי לעצור בעד שטף הדם, וכן מותר לשים כל מיני חומרי חיטוי, כגון פולידין, ואפילו חומר שיש בו צבע הצובע את מקום הפצע, כדי לחטא את הפצע ולמנוע את זיהומו. אופן השימוש בחומרי החיטוי, כאופן הנזכר בסעיף הקודם, וגם מותר לקחת לצורך שימוש זה מכחול שסיביו […]

570. דיני הטיפול בפצעים, י-יב

י. פצע שגורם לכאב מרובה מותר לעשות לו אמבט מים חמים או מי סבון כדי לרככו ולהוציא ממנו את המוגלה. יא. דיני פצעים שטחיים: בכלל 'פצעים שטחיים' כלולים כל פצע רגיל (לרבות פצעים שבין אצבעות הרגליים), כוויה קלה, כווית שמש רגילה, דליפת דם איטית, חדירת קוץ מתחת לעור, נקע, ועקיצה שאינה מסוכנת. יב. מותר לשטוף […]

569. דיני הטיפול בפצעים, ח-ט

ח. הפצוע פצעים שאינם מסוכנים אך גורמים לכאב מרובה, עד שחש בכל גופו, או שבעטיין יש חשש שיפגע השימוש הרגיל של האבר הפצוע, דינו כחולה שאין בו סכנה, ועושין לו צרכיו על ידי נכרי. ואפילו דבר שהוא מלאכה גמורה, ובתנאי שצריך אותם בשבת. ואילו היהודי עושה לו צרכיו בדבר שאין בו אלא איסור דרבנן. ואם […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?