יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

4653 –  הלכות הפרשת חלה

א. חיוב הפרשת חלה הוא על בצק העומד לאפיה בתנור, אבל בצק שאינו עומד לאפיה, אלא לטיגון או בישול (כגון סופגניות וכדומה), אם בלילתו עבה, מעיקר הדין פטור מהפרשת חלה, ויש אומרים שראוי לירא שמים להפריש חלה ללא ברכה. (שו"ע יו"ד שכט) ב. ובצק שבלילתו רכה או נוזלית, ואינו עומד לאפיה אלא לטיגון או בישול […]

4652 –  הלכות הפרשת חלה

א. אשה שאינה מפרישה חלה בכל ימות השנה, ראוי לה להשתדל בעשרת ימי תשובה לאפות פת בשיעור המחוייב בהפרשת חלה, כדי שתזכה למצוה זו לפחות פעם בשנה. (בא"ח ש"א נצבים כה) ב. יש נשים הנוהגות לתת פרוטה לצדקה קודם הפרשת חלה. (בא"ח ש"ש לך לך ו).  

4651 – הלכות הפרשת חלה

א. חיוב הפרשת חלה הוא רק בעיסה ששיעור הקמח שבה הוא 'עשירית האיפה', ובשיעור זה יש שיטות רבות כיצד לחשבו, השיעור הקטן ביותר, שבפחות ממנו ודאי אין צריך להפריש, הוא 1.200 ק"ג קמח, ומשיעור זה ומעלה יש להפריש בלא ברכה. ב. השיעור הגדול ביותר, שממנו ומעלה לדברי הכל יש להפריש בברכה, הוא 2.487 ק"ג. (כדעת […]

4650 –  הלכות הפרשת חלה

א. חיוב הפרשת חלה הוא על עיסה שנעשתה מאחד מחמשת המינים, שהם: חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. (שו"ע סי' שכ"ב) ב. ילדים קטנים שעדיין לא הגיעו לגיל מצוות, אינם יכולים להפריש חלה. ואם הגיעו שנה סמוך לחיוב מצוות (בן מגיל שתים עשרה, ובת מגיל אחת עשרה), והפרישו, הועילה הפרשתם. (שו"ע שלא, לג)  

4649 – הלכות הפרשת חלה

א. מצוות עשה מן התורה להפריש מכל עיסה (-בצק) 'תרומה' ולתת אותה לכהן, ומן התורה אין לה שיעור, אלא יכול לתת אפילו שיעור קטן ביותר, וחכמים תקנו שיתן שיעור של אחד מעשרים וארבע. (שו"ע סי' שכ"ב) ב. בזמן הזה אין חיוב חלה נוהג מן התורה, אך מדרבנן נוהג חיוב זה אף בזמן הזה, בין בארץ […]

4648 – הלכות נטילת ידים לסעודה

א. טוב להזהר שלא להפסיק כלל בין נטילת ידים לבין ברכת המוציא, ואפילו בשהייה מועטת, ללא דיבור. ובודאי שלא יפסיקו בדיבור, ואפילו לא בדברי תורה. (שו"ע ומשנ"ב סי' קסג) ב. אמנם בדיעבד, אפילו אם שהה זמן רב או הפסיק בדיבור מועט, אינו צריך לחזור וליטול ידיו, אם לא הסיח דעתו בינתיים משמירת ידיו. (שם וקצש"ע). […]

4647 – הלכות נטילת ידים לסעודה

א. אדם שבאמצע סעודתו נגע במקומות המכוסים, או שחיכך בשערות ראשו וכדומה, חייב לחזור וליטול ידיו שנית. ואפילו אם היתה הפת בפיו – לא יבלענה עד שיטול ידיו, אך לא יברך על נטילה זו. (שו"ע ומשנ"ב סי' קסג) ב. מי שרק נוגע בשערותיו, ללא חיכוך, אינו צריך ליטול ידיו. (שם).  

4646 –  הלכות השכמת הבוקר

א. חיוב נטילת ידים הוא על האדם האוכל, אף אם אינו נוגע בפת. ואין חיוב זה מוטל על הנוגע בפת, אם אינו אוכל בעצמו. ולכן, אם ראובן מאכיל את שמעון פת לתוך פיו, חייב שמעון בנטילת ידים (אף על פי שאינו נוגע בפת), ולא ראובן (אף על פי שהוא נוגע בפת). (שו"ע ומשנ"ב סי' קסב) […]

4645 – הלכות השכמת הבוקר

א. מלבד הטעמים שהתבארו לעיל, שהם עיקר הטעם לתקנת נטילת ידים של שחרית, יש טעם נוסף לנטילה זו, משום רוח רעה השורה על הידים בבוקר, ומסתלקת על ידי נטילת ידים לסירוגין. (שו"ע ומשנ"ב סי' ד) ב. לכתחילה יש ליטול ידים באופן שיגיעו המים על כל כף היד, עד הזרוע, ובדיעבד די בנטילה עד קשרי אצבעותיו. […]

4644 –  הלכות השכמת הבוקר

א. יש שני טעמים לנטילת ידים בבוקר: 1. מפני שבודאי נגע בשנתו במקומות המכוסים, וצריך נטילה. 2. כיון שבבוקר אנו נעשים כבריה חדשה, ומודים לה' שבראנו לכבודו, לשרתו ולברך שמו, ולכן תקנו בשחר להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי, כמו כהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו בבית המקדש. (שו"ע ומשנ"ב סי' ב) ב. להלכה […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?