הלכות שגגות, פרק ה
ה) האשה, שהלך בעלה למדינת הים, ושמעה שמת, או שבאו עדים שמת, ונישאת, בין על פי ידיעת עצמה ובין על פי היתר שקיבלה מבית דין, ונודע שבעלה קיים, אף על פי שהיו שם ביאות רבות, חייבת קרבן אחד. ואם נישאת לאנשים הרבה, או שזינתה עם אנשים הרבה, חייבת חטאת על כל איש ואיש, מפני שהן […]
הלכות שגגות, פרק ה
ג) הבא על עריות הרבה בהעלם אחת, אף על פי שכולן משם של איסור אחד, הואיל והן גופים מוחלקים, חייב חטאת על כל אחת ואחת. כיצד, הרי שבעל חמש נשיו נדות, או שבא על חמש אחיותיו, או על חמש בנותיו, בהעלם אחת – שנעלם ממנו האיסור, ולא נודע לו בין ביאה לביאה אלא אחר הביאות […]
הלכות שגגות, פרק ה
א) הבא על ערוה ביאות הרבה בשוגג בהעלם אחת, כלומר, שלא נודעה לו העבירה בין ביאה לביאה, אף על פי שהיה בין בעילה ובעילה ימים הרבה, הואיל ולא נודע לו בינתיים, והרי היא גוף אחד, הרי הכל שגגה אחת, ואינו חייב אלא חטאת אחת. אבל אם שגג בה ואחר כך נודע לו שיש איסור בדבר, […]
הלכות שגגות, פרק ד
ג) כפי שהתבאר, באופן שהאיסור החדש נוסף על בני אדם אחרים, הרי הוא חל גם על האדם שהיה הדבר אסור עליו קודם לכן, ואמנם, כל אלו שתאסר זו הערוה עליהן באיסור מוסיף, צריך שיהו האנשים האחרים מצויין בעולם כדי שתאסר עליהן, ומתוך שתאסר עליהן יתוסף איסור אחר לזה. אבל אם אינן מצויין בעולם, אין אומרין […]
הלכות שגגות, פרק ד
ב) כפי שהתבאר יש אופנים שאיסור חל על איסור, ולפיכך יש אדם הבועל בעילה אחת, וחייב עליה שמונה חטאות. כיצד, יעקב שהיתה לו בת מזלפה, ושמה תמנע. נשא לבן חמיו של יעקב את תמנע, והוליד ממנה בת, ושמה סרח. ואין ללבן בת אלא רחל לבדה, נמצאת סרח בת בת יעקב, ואחות אשתו מאביה, שהרי היא […]
הלכות שגגות, פרק ד
המשך א) כיצד, השוחט בהמת קדשים, חוץ לעזרה, בשבת, לעבודה זרה, חייב שלש חטאות, אחת משום שוחט קדשים בחוץ, ואחת משום מחלל שבת, ואחת משום עובד עבודה זרה, שהרי שלשת האיסורין באין כאחת, בשעה שעושה את מעשה השחיטה. במה דברים אמורים, באומר השוחט שרק בגמר זביחה הוא עובד אותה – את העבודה זרה, אבל אם […]
הלכות שגגות, פרק ד
א) העושה עבירות הרבה בהעלם אחת – כשנעלם ממנו האיסור פעם אחת, ולא נזכר בין עבירה לעבירה שיש איסור בדבר, חייב חטאת על כל אחת ואחת מהעבירות, אפילו עשה הארבעים ושלש אלו שמנינו בהעלם אחת, חייב ארבעים ושלש חטאות. וכן אם עשה מעשה אחד שהוא חייב עליו משום שמות הרבה – שיש בו כמה איסורים, […]
הלכות שגגות, פרק ג
יא) כל האשמות שבתורה מעכבין את הכפרה, חוץ מאשם נזיר. ספק נזיר, וספק מחוסרי כפרה, וספק סוטה, כולם מביאין קרבנותיהן אחר יום הכפורים. יב) מי שהוא מחוייב קרבן חטאת או קרבן אשם, והרי הוא יוצא מבית דין ליהרג על חטא אחר שעשה, אם היה כבר זבחו זבוח, משהין אותו עד שיזרק הדם, ואחר כך יהרג. […]
הלכות שגגות, פרק ג
ט) חייבי חטאות וחייבי אשמות ודאים, שעבר עליהן יום כפורים, חייבין להביא את קרבנם לאחר יום הכפורים. וחייבי אשמות תלויין, הבאים על ספק עבירה, פטורין, שנאמר לגבי יום הכפורים 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו', כך למדו מפי השמועה – כך קיבלו חז"ל בדרשת פסוק זה שכל חטא שאין מכיר בו אלא ה', והיינו ספק חטא […]
הלכות שגגות, פרק ג
ז) כבר ביארנו בהלכות מעשה הקרבנות שהמומר לעבודה זרה או לחלל שבתות בפרהסיא, אין מקבלין ממנו קרבן כלל. והמומר לעבירה משאר עבירות, אין מקבלין ממנו חטאת על אותו החטא, כיצד, מומר לאכול חֵלֶב במזיד, שאכל פעם אחת חלב בשגגה, והביא חטאתו, אין מקבלין ממנו, עד שיחזור בתשובה. אפילו היה מומר לאכול חלב לתיאבון, ונתחלף לו […]
