קבלת שבת (יב)
וְלוֹמַר שליח ציבור בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְבֹרָךְ. אומר 'בָּרְכוּ אֶת' בלשון זה דַּיְקָא, כי תיבת 'את' מרמזת על בחינת המלכות דָא שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא – זו בחינת השבת המאירה בליל שבת. והמתפללים עונים לעומתו בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְבֹרָךְ, תיבת 'ברוך' מרמזת על מידת החכמה דָּא אַפִּיקוּ דְבִרְכָאָן – היא מוֹצָא כל הברכות מִמְּקוֹרָא דְּחַיֵּי (-ממקור החיים), […]
קבלת שבת (יא)
כי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שהוא אֶחָד לְעֵלָּא (-למעלה) לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִיקָרֵיהּ – אינו יושב על כסא שכינת כבודו (-בחינת היחוד עם השכינה) עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי (-שגם היא נעשית) בְּרָזָא דְאֶחָד כְּגַוְנָא דִילֵהּ – בסוד האחד כמוהו (-כמו הספירות העליונות) לְמֶהֱוֵי – כדי שיהיה היחוד באחדות גמורה אֶחָד בְּאֶחָד, וְהָא אוּקִימְנָא – והרי כבר […]
קבלת שבת (י)
כְּגַוְנָא דְאִנּוּן – כמו שהם (-ששת הספירות העליונות שבהם הקב"ה מנהיג את עולמו) מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד – מתייחדים למעלה באחדות (-שמכירים שכל מציאותם הוא ממציאותו יתברך, ואין ביניהם שום פירוד), אוֹף הָכִי – כמו כן בשבת אִיהִי – בחינת השכינה השרויה בתחתונים אף היא אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד – מתייחדת למטה בסוד האחד (-יחוד פנימי) […]
קבלת שבת (ט)
בּוֹאִי בְשָׁלוֹם – הננו לקבל את פניה של שבת המלכה הנכנסת, שהיא עֲטֶרֶת תפארת לכנסת ישראל בַּעְלָהּ (-שהוא בן זוגה של השבת), גַּם נקבלה בְּרִנָּה (ביו"ט: בְּשִׂמְחָה) וּבְצָהֳלָה בהכנסה לשרות תּוֹךְ (-בקרב) אֱמוּנֵי – הנאמנים שבישראל (-לה' ולתורתו) עַם סְגֻלָּה (-החביב להקב"ה). בּוֹאִי שבת הקרויה כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה אַתְּ שַׁבָּת מַלְכְּתָא (-המלכה).
קבלת שבת (ח)
על שני צדדייך 'יָמִין וּשְׂמֹאל' תִּפְרֹצִי (-תתחזקי) ירושלים (-תתגברי על האומות היושבים שם), וְאֶת יְהֹוָה תַּעֲרִיצִי – תשבחי ותגידי שכל החוזק הוא שלו, וזה יהיה כאשר תיגאלי עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי – מלך המשיח שהוא מזרע פרץ בן יהודה, וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה אז.
קבלת שבת (ז)
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה – לרמיסה כל שֹׁאסָיִךְ – הרומסים אותך (-שכבשו אותך ירושלים), ויסורו וְרָחֲקוּ ממך כָּל מְבַלְּעָיִךְ – מַשְׁחִיתַיִךְ וּמְהָרְסַיִךְ, יָשִׂישׂ – יגיל וישמח עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ (-בהשראת שכינתו בקרבך) כִּמְשׂוֹשׂ – כשמחה ששמח חָתָן עַל כַּלָּה (-חתן עם הכלה, וע"פ ישעיה סב, ה).
קבלת שבת (ו)
אַתְּ ירושלים לֹא תֵבֹשִׁי – לא תתביישי עוד (-מבזיון היותך בגלות) וְלֹא תִכָּלְמִי עוד (-מהאומות שמשפילים ומבזים אותך), מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי – למה זה תלכי שחוחה וכפופה מרוב צער, וּמַה תֶּהֱמִי – ולמה זה תשמיעי קול יללה על שממונך, הן בָּךְ עוד יֶחֱסוּ – ימצאו מחסה עֲנִיֵּי עַמִּי החוזרים מן הגלות, וְנִבְנְתָה (-ועוד תִּבָּנֶה) עִיר ירושלים […]
קבלת שבת (ה)
הִתְעוֹרְרִי ירושלים, הִתְעוֹרְרִי מתרדמת הגלות, כִּי בָא כבר הזמן שיאיר אוֹרֵךְ (-אור ישועתך), קוּמִי אוֹרִי (-האירי) לכל בנייך באור גדול, עוּרִי עוּרִי (-התעוררי) וְדִבְרֵי שִׁיר דַּבֵּרִי בהתעוררות ובהתחזקות, כי הנה כְּבוֹד יְהֹוָה עָלַיִךְ נִגְלָה כבר – שבא להשרות שכינתו בקרבך.
קבלת שבת (ד)
אַתְּ ירושלים הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר שדבק בך (-בימי הגלות כשהושפלת עד עפר), קוּמִי (-עִמְדִי) לִבְשִׁי את בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ (-הבגדים שאת מתפארת בהם), הם עַמִּי – בני ישראל אשר יתכנסו בתוכך, אנא ה', עַל יַד משיח היוצא מבית דוד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי (-שבא מבית לחם) קָרְבָה (-תתקרב) אֶל נַפְשִׁי ומגלותה גְאָלָהּ (- כי בעוד נפשי בגלות הרי זה כאילו ה' רחוק ממנה, רד"ק תהלים סט, יט).
קבלת שבת (ג)
מקום מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ – בית מקדשו של מלך מלכי המלכים – ירושלים עִיר מְלוּכָה, קוּמִי (-עִמְדִי) צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה – החורבן שאת שרויה בו, הן כבר זמן רַב וְדַי לָךְ שֶׁבֶת – לָשֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא – בעומק הגלות שאת בוכה שם (מלשה"כ תהלים פד, ז), וְהוּא (-הקב"ה) יַחֲמוֹל – ירחם עָלַיִךְ וישפיע עלייך חֶמְלָה (-רחמים) […]
