יש לי תלמידה לשעבר, שההורים שלה היו מאד מיודדים איתנו. האבא היה ת"ח גדול בכולל עם בעלי והאמא היתה מחנכת בביה"ס יחד איתי והיינו מאד בידידות. הבחורה בת 27-28 האב נפטר ממחלה קשה והאמא נפטרה בפתאומיות לפני 4 שנים. 3 אחיות נישאו בשנתיים האחרונות ב"ה ועקפו אותה. בין היתר, גם זה השפיע עליה מאד לרעה. הבחורה תמיד היתה קצת מסורבלת מבחינה חברתית – איזשהו קושי או שוני חברתי אבל מאד חכמה וחביבה רק קצת לפעמים לא כמו כולם… חשוב לציין שכשהיתה תלמידה בביה"ס אף פעם לא היתה בעיה מנטלית אבל אחרי הטראומות שעברה אני יודעת שהיא כעת במצב רגשי לא יציב. לפעמים כשהיא עצובה או מרירה היא יכולה לטרוק דלתות, או להשליך חפצים לפעמים סובלת מנידודי שינה, לפעמים ממצב רוח מר. ב"ה היא הולכת לטיפול רגשי. אחותה אמרה לי שהתרפיסטית מכוונת אותה לקחת כדורים אבל היא מסרבת בכל תוקף. הרבה מנסים להציע לה שידוכים מכירים את הבעיות החיצוניות (החברתיות) ומציעים משהו בהתאם. אבל אני יודעת את השאר. (היא שולחת את כולם אלי לבירורים.) מחר צריכים להגיע אלינו משפחה שיש להם בן שגם הוא קצת מסורבל חברתית ורוצים לברר אצלי עליה, בתור מי שהכי קרובה אליה. האם אני חייבת לספר את מה שנודע לי מאחותה? יש הרבה ידידות שטוענות שברגע שתתחתן ותהיה לה הפינה שלה, היא תרגע. אחרות טוענות שאי אפשר ככה להתחתן. אבל הבעיה היא שאת כולם היא שולחת אלי ואם אני אומר לכל אחד את הפרט הזה שאני יודעת – אף אחד לא ישתדך איתה… מה עלי לעשות? מחר מגיעים אלי זוג לשמוע פרטים מה עלי להגיד? אם אפשר לענות כמה שיותר מהר כי כבר מחר אדרש לענות תשובה.