יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

נושא: מנהגי אבלות

מנהגי אבלות

18 שאלות
אשה בשנת אבלותה על אמה, אחותה מחתנת בת, האם מותר לה לשהות במשך זמן החתונה ב'חדר אבלים' שנהוג היום בכמה מקומות, האם זה תלוי בשאלה אם שומעים שם את המוזיקה, והאם מותר לה לאכול שם עם אחיותיה ואחיה, ובאים לבקר בחדר זה שאר קרובים המגיעים לחתונה. בד"כ שומעים שם את המוזיקה... (נציין שאנו נוהגים לפי פסקי הבן איש חי וממשיכי דרכו.)

אם יש צער לאחותה שלא תבוא, אפשר להקל.

ורצוי וכדאי 'לרמוז' באיזה דרך לבעלה שידרוש ממנה לבוא לחתונה, מפני שאחרי שלושים הבעל יכול לדרוש מאשתו שתבוא לשמחה למען כבודו.

שלום וברכה, אני רוצה להגיע להתפלל בכותל אחרי שלא הייתי שם יותר מחודש. האם אני צריכה לעשות קריעה? יש לציין שאני נמצאת בירושלים כמעט כל יום אבל גרה בישוב ליד. האם יש דרך להימנע מזה? אם כן צריך לעשות קריעה האם מותר לעשות על חולצה ישנה ששמים מעל הבגדים ואז להוריד מיד? איך בדיוק עושים את זה ?עם מספריים?

צריך לקרוע

והעצה הטובה היא להביא בגד ישן מאוד וללבוש מעל הבגד הרגיל ולקרוע את הבגד הישן ולהוריד מיד אחר כך כפי שכתבתם

יש גם גמ"ח כזה [בתשלום סימלי] הטל' שלו- 0527146090  נמצא קרוב מאוד לכותל המערבי

מתחילים עם מספריים וממשיכים ועושים ביד מלמעלה למטה

אצל אחינו האשכנזים יש מושג שנקרא "חיוב", כלומר האבל על אביו או אמו ל"ע עובר קבוע לפני התיבה, אצלם זו ממש חובה. האם אצלנו הספרדים, יש חובה כזו מפורשת בפוסקים (שו"ע למשל)? ברור שיש לומר קדיש, ואולי אפילו יש עניין וזכות לנפטר שבנו עובר לפני התיבה, אך אני שואל האם יש חובה מפורשת ומוחלטת בפוסקים לעבור לפני התיבה? הרי אצל רוב קהילות הספרדים יש ש"צ קבוע שעובר לפני התיבה, ולא נתקלתי בבית כנסת ספרדי שמזיז את הש"צ הקבוע מפני אבלים הרוצים לעבור קבוע לפני התיבה.

אמנם הדבר לא כתוב מפורש בשו"ע אבל פשוט וברור שתפילה לפני העמוד עדיפה מקדיש ואין בנקודה זו מחלוקת, אלא שכפי שרמזתם לא הנהיגו כך בעדות המזרח מפני שרצו ש"ץ קבוע ומסודר שמתפלל בקצב נכון ובקול נעים ובדקדוק התיבות וכו', והדבר ניכר בשטיבלא'ך וכדו' שלא תמיד האבלים מתפללים כרצון כולם

בשנים האחרונות התפשט קצת ענין הש"ץ גם אצל עדות המזרח, בעיקר בגלל שעם התפשטות השטיבלא'כים ורבים מתפללים במנינים שאינם קבועים ואין ש"ץ קבוע, א"כ אין סיבה להתנגד לכך שהאבל יהיה חזן כי גם ש"ץ אחר אינו קבוע, ועלול להיות בו בדיוק אותם החששות לחסרונות

ברצוני לדעת אם אפשר להקדיש לעילוי נשמת מכספי מעשר

מותר לתת מכספי מעשר.

כל הנידון בפוסקים הוא רק לגבי עליה שיש לה כעין שויות ממון מסוימת [כבוד וזכות לברכות וכדו'], אבל בהקדשה להרבצת ת"ת אין שויות ממון א"כ נשאר רק המצוה לכשעצמה ואפשר לתת מכספי מעשר את הכל.

האם ענין לימוד משניות לעילוי נשמה הוא לגברים בלבד?

לימוד המשנה הוא דבר ששייך לגברים ולא לנשים. [מלבד משניות מסכת אבות.] נשים יכולות לומר תהילים לעילוי נשמה.

רציתי לשאול, למנהגי אשכנז באזכרה כשאומרים את שם הנפטר (לפי אותיות פרק קיט), האם מוסיפים את שם האב או האם? לדוגמא- רבקה בת אסתר או רבקה בת מרדכי או רבקה בלבד? וכמו כן האם ישנו נוסח של "אל מלא רחמים" שלא כתוב בו "יתן צדקה בעבורה" ?

א. יש לומר את שם האב.
ב. אפשר לדלג על המילים בעבור שיתן וכו'.

אני מצויה כעת בשנת אבל על אמי. בקרוב אמורה להיות אי"ה שבת משפחתית במירון לרגל חלאק'ה של אחד האחיינים. האם מותר לי להשתתף בשבת?

אין להשתתף בשבת זו, אלא אם כן כל המשפחה מגיעה באופן שאי ההגעה יחשב כאבלות בפהרסיא.

אני מנוי על מסלול הלימוד של הרי"ף המבואר, האם סיום מסכת בלימוד זה נחשבת כסיום לעילוי נשמת נפטר ביום השנה שלו?

כל סיום ספר שנלמד בהבנה הראויה מתחילתו לסופו נחשב לסיום, והסעודה שעושים היא סעודת מצוה, ובודאי יש בזה גם עילוי נשמה.

אבי קבור ב"הר המנוחות" ואני נוהג לעלות אליו בתדירות גבוהה, לאחרונה העירו לי כי יתכן ויש בכך בעיה, רציתי לשאול האם יש הלכות מסויימות, זמנים שאסור ללכת כגון בחודש ניסן וכו', ומה מותר לי להתפלל שם?

אסור לעלות לקבר בימי שבת, יום טוב, חול המועד ופורים. לגבי ראש חודש, חנוכה, חודש ניסן וכדו', יש מנהגים שונים, והמנהג הנפוץ כנראה שאפשר לעלות. [וכמש"כ בספר גשר החיים].
אין להתפלל שם רק תפילות לעילוי נשמת המת, ואסור להתפלל שם שמונה עשרה וכדו'.

האם מותר בשנת אבל לחדש כתונת לילה?

מותר לחדש. [משום שאין זה בגד העשוי לכבוד.]

אנו רוצים להקדיש את זכר סבינו בלימוד היומי של שתי הלכות ביום, הבעיה שתאריך הפטירה שלו חל השנה בשבת, האם כדאי להקדיש ביום שישי או ביום ראשון?

עדיף להקדים ליום שקודם היארצייט, כיון שהמצוות שעושים ביארצייט מטרתם לטובת נשמת הנפטר ולטובת החיים שמזלם הורע ביום זה, וכדאי שכשיגיע היארצייט – יהיו כבר הזכויות קיימות.

אמא שלי יושבת שבעה על אח שלה, האם חלים עלי דיני אבלות כלשהן, כגון השתתפות בשמחות ?

למנהג אשכנז: עד לאחר שבת אין להשתתף בשמחות, ואין להתרחץ במים חמים אלא בפושרים. [יש המקילים כשאשר האם יושבת בעיר אחרת, ומן הראוי להחמיר בדבר.]

אני בשנת אבל על אבא ז"ל, האם מותר לי לחגוג הקפות שניות?

אין להשתתף בהקפות שניות בשנת האבל.

אשה שנמצאת בשנת אבל, האם מותר לה ללכת ל'שבע ברכות' של שכנים?

אסור. [במקרה שהדבר יגרום צער לבעל בזה שאשתו לא תבא איתו, יש שהתירו, וראוי להמנע מכך].

אדם בתוך שנת האבלות, ובבית הכנסת מתקיים לאחר התפילה מידי פעם קידוש קטן וקצר (בעמידה) למתפללים שנשארים (לא כולם), בדרך כלל לרגל יארצייט שנתרם ע"י המתפלל, ולעיתים לרגל לידת בת וכדומה. האם מותר להשתתף?

מותר להשתתף.

אנו נוהגים כל שנה לאחר הדלקת נרות חנוכה להדליק מוזיקה ולשיר ולרקוד, השנה רעייתי בתוך שנת האבל על אביה ז"ל [השלושים כבר עברו], האם כולנו צריכים להמנע מלהדליק מוזיקה?

בשעת המוזיקה והריקודים על האבלה לצאת לחדר אחר. (ואף אם היא שומעת משם אין איסור בדבר.)

האם יש ענין לעשות סיום ש"ס משניות בתוך השלושים או שאפשר אחרי?

אם אפשר לעשות בתוך השלשים – מה טוב, ואם לא, אפשר לעשות אח"כ. [לימדונו רבותינו ז"ל שבתוך שלשים יום לפטירה מדת הדין מתוחה יותר, ועל כן יש להשתדל אז יותר לעשות דברים לעילוי הנשמה].

האם יש בעיה להספיד אחרי השלושים?

אפשר להספיד גם לאחר השלשים, עד סיום י"ב חודש.

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?