יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

נושא: ברכות

ברכות

55 שאלות
מה ראוי לעשות בעניין ברכת התורה בלילות שבהם מתעוררים מאזעקות, ואנחנו הולכים לממ"ד ולומדים או אומרים שם תהילים. לאחר שינת קבע בלילה – המ"ב כתב שבכך בוודאי שהמברך לא הפסיד. האם כך מקובל לנהוג? גם כשזה אומר לברך אפילו פעמיים בלילה (ושוב – בבוקר), בכל פעם שקמים בלילה משינת קבע? האם כך הדין גם כשלא ממש לומדים, אלא אומרים פרקי תהילים בדרך תפילה? (אשכנז)

אם לומדים בוודאי צריך לברך.

ובבוקר- ראוי לברך גם כן.

אם אומרים תהלים דרך תפילה עדיף לא לברך אם יודעים שחוזרים לישון.

כשאוכלים בשבת הגדול את הסעודות ישנם הרבה אנשים שאוכלים את הכביצה חלה ואז מפנים את זה מהשולחן מנקים את החמץ ורק לאחר מכן מביאים את שאר האוכל. אך מה בקשר לנושא של עקירת השולחן? למה פינוי החמץ והסחת הדעת מלאכול עוד פת לא נחשב לסילוק ולהסחת הדעת מהסעודה?

מקובל להורות שעקירה מסיבה צדדית שאינה שייכת לסעודה עצמה לא מחייבת ברכה.

קנינו שוקולד 'קליק' עם דגנים, יש בו 19% דגני תירס, ובערך 8% דגנים, חלקם אורז, וחלקם חיטה ושיבולת שועל, חלקם טחונים וחלקם שבבים ממש. כיון שברור שדגנים אלו ניתנים לטעם, היה נראה לנו ברור שהרי זה בכלל 'כל שיש בו' וברכתו מזונות.

השאלה נכונה, ובאמת לפי כל הפוסקים כולם הברכה היא מזונות כפי שכתבת.

עכ"פ ברור שלמעשה שוקולד עם שברי עוגיות, כיף כף, ופסק זמן מברכים עליהם מזונות. לתשומת לב, אם השוקולד והמזונות נפרדים ולא מעורבים [כמו בקרמבו] מברכים שתי ברכות

ברצוני לדעת האם קרקרים ביתיים (דקים ויבשים וקטנים יחסית) הנעשים מכמות של קילו קמח, 2 ביצים, כוס שמן, 2 כוסות מים, ברכתם המוציא או מזונות?

אם הם 'נכססים' והם דקים, ברכתם מזונות

בעבודה, נטלה פלסטיק עם 2 ידיות, יש סדק לאחת הידיות, עדין לא שבור לגמרי האם כשר לנטילה? מתי לא כשר לנטילה

אם הסדק אך ורק בידית ולא בגוף הספל עצמו, אין חיסרון והספל כשר

אם הספל בעצמו סדוק, הספל פסול לנטילה [בודאי בספל פלסטיק]

מה הדין לגבי עניית אמן אחר ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה

מלכתחילה עדיף לסיים את הברכה עם הש"ץ ביחד ממש וכך לא יצטרך לענות אמן

,אם בכל זאת קרה וסיים לפני הש"ץ ושמע את הש"ץ מסיים את הברכה- יענה אחריו אמן

כשקם משינה באמצע הלילה, ונוטל ידיו כדין, מה הדין בבוקר כשקם? צריך ליטול עוד פעם? האם אסור לילך ד' אמות ולנגוע בגופו וכו

א באמצע הלילה לא יברך על נטילת ידים, אבל בבוקר יטול שוב פעם וכן יברך

ב יש להחמיר בבוקר שלא ללכת בלי נטילה

 

אם עושים קידוש שבת בבוקר, והוא אינו רוצה לאכול המזונות, רק לשתות הכוס יי"ש של קידוש. מותר?

לא מועיל לקידוש במקום סעודה, צריך גם מזונות.

נפסק בשולחן ערוך בשעת ברכת המזון צריך להסיר הסכין מעל השולחן, האם גם נשים צריכין להקפיד על זה?

כן

שואלת אותי אחת מבוגרת שאינה נשואה: 1. היא שמעה שלנשים אסור לשתות יין של הבדלה, והיא לא יודעת מה לעשות? אפשר להבדיל על משהו אחר? 2. האם בתפילה היא צריכה לומר ונהיה אנחנו וצאצאינו,,, או לדלג את המילים האלו?

א. באמת יותר טוב לצאת ידי חובה מאיזה שכן כדי שהיא לא תצטרך לשתות יין בעצמה, אבל אם אין אפשרות כזאת בצורה סבירה, אפשר להקל בשעת הצורך

בימינו כמעט ואין אפשרות חוץ מיין.

ב. בוודאי לומר, אומרים את זה גם צעירות שלא נשואות וכו' והכוונה באופן כללי הרי זה נאמר בלשון רבים.

 

כשמתפללים ביחיד ואומרים תשלומים לברכו לקדיש ולקדושה, (מובא בסידורים מסויימים), א) חובה לאמר זאת? ב) אומרים עם הזכרת השם?

אין חיוב לומר, וזה גם לא מועיל, כי צריך לומר בעשרה, אבל בדורות האחרונים יש כאלו שהציעו לומר כעין 'זכר' לקדישו וקדושה וכו'

אפשר לומר עם הזכרת ה' כמו כל לימוד ותפילה

האם לדעת ומנהגי הספרדים (בן איש) יש בעיה לבת לשמוע קידוש והבדלה מבת אחרת?

בעיקרון אפשר, אבל יש קצת הבדל, כי בקידוש זה ממש לכתחילה, אבל הבדלה רצוי ששתיהן ישמעו הבדלה מאיש- ורק אם אין אפשרות כזאת אז יכולות להוציא אחת את השניה בהבדלה

לחמניות חלביות - האם ניתן לעשות לחמניות בצורת משולש, כמו שעושים בורקסים חלביים, או שזהו סימן היכר רק לבורקס ולא ללחמניות?

כל דבר שהרואה מבין שעשו פה שינוי [ולכן הוא צריך לברר] הוא טוב. לכאורה צורת משולש בזוית ברורה הוא בסדר לפי זה.

הכנתי קילו של בצק שנילוש בחלב, והכנתי ממנו לחמניות מזונות. אני תמיד אופה לחמניות רגילות קלועות (ציפור), והפעם הכנתי לחמניות עגולות, בצורה שאף פעם לא הכנתי, אבל זה לא סימן מוסכם (כמו הבורקסים המשולשים) ומישהו מבחוץ לא אמור לדעת שזה חלבי, וגם בתוך הבית זה לא היה עד עכשיו סימן מוסכם, אלא מכאן ולהבא אוכל להודיע לכולם שזו הצורה של לחמניות חלביות. האם הלחמניות מותרות באכילה?

השינוי אינו סיבה להתיר במקרה הזה, אבל יש שני צדדי היתר אפשריים :
א. לחמניות בשיעור אכילת כל המשפחה לסעודות של יום שלם [לאשכנזים, ולספרדים לסעודה אחת] מותרות, ולכן אם יש בני משפחה רבים קרוב לודאי שהשיעור אינו גדול כל כך.
ב. מיני מזונות שלא נאכלים עם בשר או עם חלב לא נאסרים, ובדרך כלל לחם ולחמניות כן נאכלים עם בשר או חלב אבל יתכן שלחמניות אלו בגלל טעמם נאכלים בנפרד- ותלוי באמת לפי האמת בזה.

לפני כשנה נכנסנו לדירת שכירות, וקבענו בברכה מזוזות של גמ"ח. כעת הגיעו המזוזות שהזמנו, האם לקבוע אותם בברכה? למנהג הספרדים (בן איש חי).

כן, אם מחליפים מזוזות, צריך לברך שוב.
בין לאשכנזים ובין לספרדים

ביתנו, כבת 18, עמדה בתחנת אוטובוס, ואוטובוס שנכנס לתחנה פגע בראשה עם המראה, בסייעתא דשמיא – חוץ מכאב חזק של המכה שנמשך כמה ימים – היא יצאה ללא פגע. שאלתינו היא האם היא צריכה לברך ברכת הגומל, וכן האם היא צריכה לברך כשעוברת שם (לאחר 30 יום) 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. השאלה היא למנהג הספרדים (בן איש חי – כף החיים וסיעתם).

אם הפגיעה היתה חזקה שנחשבת 'מסוכנת', כלומר, לא משהו שכבר כמעט עצר באופן מוחלט אלא שעדיין נסע קצת ואז היתה הפגיעה, ולכן יש כאן באמת נס:

ברכת הגומל למנהג עדות המזרח- בדרך כלל המנהג שלא מברכים בשם ומלכות אלא מברכים בלי שם ומלכות, נשים כמעט ולא מברכות בכלל מלבד בלידה, לכן לא תברך ואם תרצה יכולה ללכת לבית כנסת ולשמוע ברכת הגומל ממישהו אחר שמברך [צריך לומר לו שיוציא ידי חובה]

ברכת ברוך שעשה לי נס - יש מחלוקת אם מברכים על נס כזה, למעשה נכון לברך בלי שם ומלכות.

במהלך היום אני שותה מים מידי פעם כוס שלימה ופעמים רק חלק ממנה, למעש'ה יוצא שאני מברכת ברכה ראשונה – ולא יודעת מתי אני צריכה לעצור ולברך ברכה אחרונה. לפעמים הקצב הוא פעם בחצי שעה ולפעמים פעם בשעה וחצי – עוד חצי כוס מים / כוס קפה וכו... מה הדין, מתי עלי לברך ברכה אחרונה, או שעלי לשנות את ההרגל ולשתות ולברך ברכה אחרונה, ולבדוק שעובר זמן מסויים – כדי לברך ברכה ראשונה שוב.

אם שותים רביעית [לחזו"א 150 מ"ל ולגר"ח נאה 86 מ"ל] בפעם אחת או בשתי פעמים ברציפות, צריך לברך מיד ברכה אחרונה

וההסבר הוא כך- ברכה ראשונה נמשכת בלי גבול כל עוד לא היה היסח דעת, אבל אם עובר זמן 'שיעור עיכול' [שצמא לשתות שוב או לכל היות 72 דקות] א"כ הפסיד את הברכה האחרונה על מה ששתה בהתחלה, ולכן אם שותה רביעית בלי הפסקה או בהפסקה אחת יברך מיד ברכה אחרונה, וממילא בפעם הבאה יברך שוב ברכה ראשונה

כך פוסק המשנה ברורה

טלית קטן, שהנקב של הציציות נקרע מעט, עד מרחק של בערך 2 ס"מ משפת הבגד, האם מועיל לתופרו?

מועיל לתופרו [למעשה כשר גם כך]

עשיתי תיקון גדול ברכב שלי, נאלצתי להחליף מנוע. זה בהחלט משמח, אחרי תקופה משמעותית שנמנעתי מלנסוע בו. האם לברך על כך – הטוב והמטיב ?

לא, על תיקון של קלקול לא מברכים

רכשנו קומקום חשמלי, שצורפה אליו הודעה שאינו צריך טבילה, כמפורט בתעודה המצורפת. האם ניתן לסמוך על כך ככל עד אחד הנאמן באיסורים?

קשה לפרט, אבל ממש אי אפשר לסמוך, צריך לטבול בלי ברכה.

מה הברכה על סופגניות אפויות ?

ברכתם מזונות, ואם קובעים עליהם סעודה ברכתם המוציא, וכדין עוגות.

האם יש הבדל בחיוב נטילת מים אחרונים בין גבר לאשה? אם כן מדוע?

מכיון שלדעת חלק מהראשונים בזמן הזה שאין מלח סדומית מצויה אין חובה במים אחרונים, וכמובא בשו"ע או"ח סי' קפ"א סעיף י', לכן הנשים נהגו פחות ליזהר בזה.

אם מברך המוציא על מנת פלאפל, אבל כשהתחיל לאכול עלה בפיו דווקא ירק או צ'יפס, האם עלתה לו ברכתו על העיקר אף על פי שאכל טפל ?

אם הוא לא דיבר עד שהתחיל לאכול מהפיתה עלתה לו ברכתו, אולם אם הוא דיבר שלא מעניני הסעודה לא עלתה לו ברכתו.

רציתי לברר אם אפשר ליטול ידים עם מי מזגן ?

מותר ליטול ידים במים הנוטפים מהמזגן, אם הם ראוים לשתיה.

האם צריך לברך שהחיינו על ענבים שחורים כשברכתי כבר שהחיינו על ענבים לבנים. וכן להיפך.

אין לברך על המין שני שוב. [אולם אם אפשר, כדאי להדר ולברך על פרי חדש אחר ולהוציא גם את מין זה, לצאת דעת כל הפוסקים.]

מי נוטל ידיים ראשון לסעודה כאשר יש הרבה משתתפים?

אם כל אחד מברך לעצמו, הגדול שמסובים נוטל ראשון. ואם הוא מוציא את כולם ידי חובה יש הנוהגים שהוא נוטל גם אז ראשון, ויש הנוהגים שאז הוא נוטל אחרון.

איזו ברכה אחרונה יש לברך על ופלים/גליליות שכמות הקמח בהן קטנה, אך הכמות הכללית של המאכל הוא בשיעור כזית? למנהג הספרדים.

אם יש כזית מהמילוי בלבד, בודאי יש לברך בורא נפשות. אם יש כזית רק בצירוף עם הקמח, לדעת הגרב""צ אבא שאול, והגאון רבי מרדכי אליהו, יש לברך בורא נפשות. לדעת הגר""ע יוסף אין לברך ברכה אחרונה כלל.

 

מה מברכים על דייסת קוואקר לא מאוד סמיכה?

דייסה נוזלית מאד, ששותים אותה, ברכתה שהכל. אולם אם היא סמיכה מעט, ברכתה מזונות. [המודד לכך הוא האם האדם בולעה בבת אחת, כמשקה, או שהיא מתעכבת מעט בפיו].

אני נוהג להניח כל יום תפילין של רש"י ושל רבנו תם, בזה אחר זה. היום גיליתי באמצע התפילה שטעיתי והנחתי תחילה תפילים של ר"ת, ועליהם בירכתי, ואילו על של רש"י לא בירכתי. האם היה עלי לחזור ולברך?

דעת רוב הפוסקים שאם היתה הפסקה בדיבור, יש לחזור ולברך על תפילין דרש"י. אולם הנוהג שלא לברך מחשש ברכה לבטלה, אף הוא יש לו על מי שיסמוך, ורצוי לשמוע את הברכה מאחר, ולצאת מידי ספק.

האם יציאה לשירותים נחשבת כהפסק לעניין ברכה ראשונה על דברים שברכתם האחרונה "בורא נפשות" ולא בתוך סעודה ?

אם האדם לא יצא מהבנין אין הדבר נחשב כהפסק.

רציתי לברר את הברכה שיש לברך על קינואה.

בורא פרי האדמה.

האם ניתן לקרוא קריאת שמע שעל המיטה לאחר חצות?

יש לקרוא ק"ש שעל המטה גם לאחר חצות. (אמנם יש הנוהגים אז לקרוא המפיל בלא ברכה, ומי שמנהג אבותיו כן ינהג כך.)

איזו ברכה מברכים על חמוציות?

בורא פרי האדמה.

קראתי ק"ש ואני לא נרדמת, מותר לקרוא ספר?

מותר לקרוא ספר.

מה ברכתם של הנבטים (הדקים והעבים)?

שהכל נהיה בדברו.

אם שתיתי מים (לא בתוך סעודה ) ולאחר מכן יצאתי לשירותים וחזרתי ובדעתי להמשיך ולשתות (וכן היה בדעתי לפני כן ולא נמלכתי ) האם צריך לברך שוב או לא ?

אם לא יצאת מחוץ לבנין אין צריך לחזור ולברך.

האם צריך לברך שהחיינו על טלית קטן חדשה שעשויה מכותנה?

אין לברך.

אם אני שותה נס קפה חם ביחד עם עוגה בעת ובעונה אחת האם צריך לברך 2 ברכות או רק מזונות מדין "עיקר וטפל" ?

לרוב הפוסקים אין לעשות כן [עיין שו"ע יו"ד סימן קפ"א סעיף י"א], אולם לדעת הגר"א [שם ס"ק י"ח] הדבר מותר.

אני גר בחו״ל וההורים שלי גרים בארץ, ולא ראיתי אותם כמעט שנה, האם כאשר אראה אותם עלי לברך שהחיינו?

יש לברך, אך ללא שם ומלכות, היות והיה קשר טלפוני.

א. האם ילד שאוכל וישן בבית הוריו צריך לומר ברכת האורח. ? ב. האם בחור שלומד בישיבה ובא הביתה לשבת או לבין הזמנים ואוכל שם צריך לומר ברכת האורח ? ג. האם חתן בבית חמיו צריך לומר ברכת האורח ?

המנהג הוא שיוצאים ידי חובת הברכה באמירת "הרחמן הוא יברך את אבי מורי..", אא"כ כשמזמנים שאז טוב שהמזמן יאמר את נוסח ברכת האורח.

מה הברכה על לחוח? ואם לא אוכלים זאת בסעודה אלא כחביתית בפני עצמה, האם ברכתה 'מזונות' או 'המוציא'?

ברכת המאכל הינה מזונות, אפילו אם אכלו ממנו הרבה, מכיון שאינו אפוי אלא מטוגן. (כל זה בתנאי שהשמן ניתן לתת טעם במאפה, אולם אם שמים רק מעט שמן כדי שלא ישרף התבשיל, דינו כפת הבאה בכיסנין, ואם קבעו עליו סעודה יש לברך המוציא וברכת המזון).

מה נחשב כ"אותו יום", לעניין אמירת תפילת הדרך פעם נוספת בנסיעה נוספת, ולאמירת "ותחזירנו לשלום": האם היום מסתיים בשקיעה, או שהלילה הולך אחר היום?

עד השינה הכל נחשב כיום אחד, למרות שהשמש שקעה. (אמנם אמירת "ותחזירנו לשלום" אינה חובה גמורה, רק שהשתרש המנהג כך)

האם אפשר לברך על קמח ללא גלוטן ברכת המוציא?

ברכתו המוציא, מכיון שהעמילן נשאר בקמח.

אני מברכת שהכל על מים מבקבוק המונח לידי ומכוונת לפטור את המים שאשתה בהמשך. (בכל פעם אני שותה מעט ולא מתחייבת בברכה אחרונה), לאחר זמן מה אני נוטלת ידים ואוכלת ומברכת ברהמ"ז, האם ברהמ"ז כללה גם את המים, ואח"כ עלי לברך שוב שהכל על המשך המים? או שברהמ"ז פוטרת רק את הפת וכדו' ושתית המים שלאחריה היא המשך של השתיה הראשונית?

יש לברך שוב שהכל לאחר ברכת המזון.

ברכתי "שהכל" על כוס קפה. מה הדין מבחינת שינוי מקום: האם אפשר לצאת עם הכוס מהחדר? מהבית? האם צריך להתכוון קודם הברכה לצאת מהמקום? האם אפשר לצאת בלי השתיה ולחזור לאותו מקום ולהמשיך לשתות ללא ברכה?

אין לברך שהכל ולצאת מהבית, בין עם כוס הקפה בין בלעדיה [ע"מ לחזור] משום שהיציאה מחייבת ברכה שוב, משום 'שינוי מקום'. [ואפילו חשב בעת הברכה לצאת.]
אם רואה מבחוץ את מקומו הראשון, בדיעבד אין לחזור ולברך.
יציאה מהחדר [בתוך אותו בית] אינה מחייבת ברכה נוספת, אלא שלכתחילה ראוי לכוון לכך בשעת הברכה.
המברך בבית ע"מ שלא לקבוע בבית לשתות אלא לצאת מיד, אין בו משום שינוי מקום. [משום שלא קבע את מקומו כלל לשתיה בבית.]

האם צריך לברך על רוגלך או עוגת שמרים בתוך סעודת פת (כשזה בא לקינוח)?

אם הם נאכלים להשביע [כמו שזה בדרך כלל] אין לברך, אם הם באים רק לקינוח דנו בדבר הפוסקים, וכתב במשנה ברורה שהמברך לא הפסיד. [דין זה הוא דוקא בעוגה עם מילוי כרוגלך שמרים, לגבי עוגות אחרות יש בזה עוד כמה פרטי דינים, ויש לדון על כל סוג עוגה בנפרד].

בעבודה אני מניחה לידי בקבוק קטן של מים, וממנו אני שותה מיד פעם, וכשהוא נגמר אני ממלא שוב, האם בכל פעם שאני ממלאה את הבקבוק אני צריכה שוב לברך ברכת שהכל, או מספיק שברכתי בבוקר בפעם הראשונה?

אם התחייבת בברכה אחרונה, ויש חשש שיעבור זמן עיכול עד שתשתי שוב ['זמן עיכול' במים הוא באם רוית ושוב את צמאה, ואם לא רוית השיעור הוא כחצי שעה], יש לברך בורא נפשות, ושוב לברך שהכל על השתיה הנוספת.
אם לא התחייבת בברכת בורא נפשות [למשל אם לא שתית רביעית ברצף] או שהתחייבת אבל תשתי לפני שיעבור שיעור עיכול, אין צריך לברך בכל פעם.
אם יצאת מחוץ לבנין יש לברך בכל אופן שוב.

ב. האם תפוז קלוף נחשב 'שלם' לענין קדימות בברכות, כנל לגבי אגוז. ג. והאם צריך לפתוח את התפוז לפלחים ע"מ למנוע הפסק מיותר שאז לכו"ע לא יהיה שלם. ד. האם קדימות של 'גדול' הולך לפי השוואה בפועל תפוז גדול מאגוז (למרות שהתפוז הנוכחי קטן יחסי), או רק בהשוואה של תפוח לעומת תפוח הולכים לפי הגדול?

ב. תפוז קלוף נקרא שלם. [עיין שערי תשובה סי' ר"ב ס"ק א'].
ג. אין לפלח את התפוז קודם סיום הברכה כדי לברך על שלם וגדול.
ד. לא ידוע לי דברים מפורשים בפוסקים בקשר לנידון שהעלת אם יש גדול בב' מינים, ומסברא נראה שאין הבדל, ובכל אופן יש כאן את מעלת גדול, וכן שמעתי מהגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל.

האם מותר להפסיק בין ברכת על נטילת ידים לברכת המוציא לצורך עניית אמן על ברכה של אדם אחר?

מותר. (וא""כ חובה לענות אז אמן).

מה מברכים על עוגיות שעושים מפיצפוצי אורז?

מזונות.

מה הדין כאשר אוכלים סלט ירקות ומוסיפים לו קרוטונים? האם יש לברך עליהם מזונות ולברך בנפרד על הירקות (וכן ברכה אחרונה)?

יש לקחת קודם ירקות לבד ולברך בורא פרי האדמה, ואחר כך מזונות על הקרוטונים. במידה ויש משהו אחר שברכתו האדמה, עדיף לברך קודם מזונות על הקרוטונים ואח”כ אדמה על הדבר ההוא.

האם מברכים ברכה אחרונה על כוס קפה או כל משקה אחר חם ששותים לאט?

במשנה ברורה הובאה מחלוקת בין הפוסקים, וכתב שהמנהג שלא לברך. אמנם יש שנהגו לברך על שתיה חמה, שכן דרך שתייתה [כן העידו שנהג החזון איש ועוד גדולים].

מה הדין כאשר אוכלים ירקות, ועמם מעט זיתים (יותר מכזית), הזיתים טפלים לירקות ותפקידם לתת טעם, האם יש לברך על הזיתים ברכה ראשונה ואחרונה?

יש לברך רק על הירקות, בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה.

בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?

בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?

אם שמעתי מישהו מברך, ולא הצלחתי לשמוע את סיום הברכה, אך שמעתי לידי מישהו שעונה אמן,האם אני יכולה לענות איתו? וכן כשאני שומעת את תחילת הקדיש בבית הכנסת, ובגלל רעש לא שמעתי את ההמשך, אך שמעתי את כל הקהל עונה "אמן יהא שמיה רבא", האם אני יכולה להצטרף ולענות יחד עם כולם?

אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?