פה ניתן להקדיש.
תוכן
בשבת בעצמה אסור להכניס באופן הזה בשום אופן - אלא אם כן מכוונים הפסקות בשעון שבת ואז מכניסים בזמן ההפסקה אך ורק דברים יבשים לגמרי בלי רוטב - וגם זה רק בשעת הצורך כי אינו מוסכם על כל הפוסקים
בערב שבת מותר להכניס כל מאכל מבושל גם אם רוטב אם הוא התבשל לגמרי ועכשיו הוא חם - וכנ"ל שההיתר רק בשעת הצורך כי אינו מוסכם על כל הפוסקים
- חשוב לשים לב שהמכשיר יהיה בהכשר טוב.
עצם הדבר לטבול כשאין לו צורך לתקנת עזרא אלא רק לתוספת קדושה שנוי במחלוקת [עי' וביום השבת סי' ל' סעי' י"א]
במקוה חמה לרוב הפוסקים אסור בכל מקרה [אפילו כשיש צורך מתקנת עזרא], ויש המקילים בשעת הדחק [עי' וביום השבת שם]
וכן אסור לנגב שערות רטובות, ויש היתר להניח עליהם בזהירות את המגבת [עי' וביום השבת סי' ט"ו סעי' כ"ז]
ואם אין עירוב שסומך עליו, אסור לטלטל את המגבת [עי' וביום השבת סי' כ"ב סעי' ט"ז]
- לגבי יציאה בשיער רטוב עי' וביום השבת סי' כ"ב סעי' כ"ג
- לגבי סלסול פאות אחרי הטבילה עי' וביום השבת סי' י' הע' צ"ה- צ"ו.
- לגבי שימוש בסבון עי' וביום השבת סי' ו' סעי' כ"ח
- לגבי תשלום על הטבילה בשבת עי' וביום השבת סי' כ"ט סעי' י"ח
לגבי מים, יש איסור 'שהיה' שזה איסור להשהות על האש מאכל או משקה שאינו מבושל כל צרכו, ואם השהה אסור ליהנות, אבל אם היה מבושל כמאכל 'בן דרוסאי' מותר ליהנות בדיעבד כשהשהה בשוגג, ומחשבים לפי 80 מעלות [שאם היה חם בחום כזה מותר בדיעבד]
לכן לכתחילה בודאי אין לעשות כך ובדיעבד הדין כנ"ל.
נייר כסף אחד - נחשב כמו מכסה שאין בו איסור הטמנה, בין לספרדים ובין לאשכנזים.
כמובן שלהוסיף עוד נייר כסף נוסף, אסור.
לכתחילה לא, אבל בשעת הדחק אפשר להקל- ובשעת הדחק עדיף מגבת לבנה ממגבת אדומה.
באמת לפי השו"ע זה קצת יותר חמור- כי אם המים בצינורית יורדים לפחות מחום שהיד סולדת בו א"כ יש בעיה לחממים ולהרתיחם שוב
אבל לפי הרמ"א אם הם עדיין נשארו קצת חמים א"כ אין איסור בישול.
בתוך ה'תחום' כן,
מחוץ לתחום- רק אם צריך את שתיהם [למשל- צריך את הבעל כדי שידבר עם הצוות הרפואי ו'יזכיר' להם מדי פעם לטפל וגם צריך את האמא כדי שתסייע לאשה בהקלת הכאבים בזמן הלידה עצמה]
'תחנה' נוספת- אם יש צורך כנ"ל בודאי מותר [לתשומת לב- הכונה להקלה בזמן הלידה עצמה] ואם אין צורך ממש - אם יש 'יתובי דעתא' כי היא מפחדת ללדת בלי אמא שלה א,כ מותר, אבל אם רק כדי 'לכבד' אותה א"כ אסור
- כל הנ"ל גם ביום טוב מפני שיש הבערות חדשות כל רגע
זו לא כל כך שאלה מעשית, מפני שאם אין ארגון חסד שיש לו נהגים נכרים, א"כ מהיכן ימצא נהג בלי כסף- וממילא הצורך להגיע לבית חולים מכריח גם תשלום - כפי שצריך לענות לפקידת הקבלה על שאלות של תשלום [קופת חולים וכתובת וכו'] למרות שהיא יהודיה וזה חמור הרבה הרבה יותר
מותר.
לא מועיל לקידוש במקום סעודה, צריך גם מזונות.
א. באמת יותר טוב לצאת ידי חובה מאיזה שכן כדי שהיא לא תצטרך לשתות יין בעצמה, אבל אם אין אפשרות כזאת בצורה סבירה, אפשר להקל בשעת הצורך
בימינו כמעט ואין אפשרות חוץ מיין.
ב. בוודאי לומר, אומרים את זה גם צעירות שלא נשואות וכו' והכוונה באופן כללי הרי זה נאמר בלשון רבים.
לא צויין בשאלה האם השואל אשכנזי או מבני עדות המזרח
לאשכנזי ההולך כפסק הרמ"א- הנכון לכתחילה הוא להדליק במקום האכילה, ולכן ברור שתדליק במקום האכילה בלבד בברכה
לבן עדות המזרח- רק האשה הראשונה שתדליק במקום האכילה - יכולה לברך, ולכן אם לא בטוחה שתצליח להדליק הראשונה, תדליק בבית ותעשה תנאי, אבל צריך שהנרות ישארו דולקים עד הלילה כשתחזרו וגם להדליק במקום שיש קצת חושך.
מותר לרסס רק על הגוף עצמו ולא על הבגד
כן, זה נחשב טלטול, כי רוצים לתקנם ולכן אינם בטלים.
אם עושה כך רק בשיניים ולא בידיים, מותר גם למבוגרים
בידיים, אסור
מותר להוליד ריח בגוף האדם, רק לא בבגדים כמבו' בו ביום השבת סי' ל' סעי' כ"א, ושערות הם חלק מהגוף, לכן רק צריך להיזהר שלא יהיו שם בגדים.
כתב שתחת התמונה אסור לקוראו, ולכן הבעיה היא בקריאה של ההסבר של התמונה
אמנם, האיסור בהסבר ותיאור של הנעשה בתמונה, אבל אם רק כתוב שם עצם [שם של המצולם] אין איסור כלל.
שמעתי מהגרי"ש אלישיב זצ"ל כך: פזל בתוך מסגרת אסור לחברו או לפרקו. פזל שלא בתוך מסגרת, אם החיבור רפוי עד כדי שאם מרימים חלק אחד החלקים מסביב נופלים אז מותר לחבר ולפרק ואם החיבור מהודק ואם מרימים חלק אחד גם החלקים שמסביב עולים איתו, אסור לחברו ולפרקו. לגבי קטנים, אם הם ילדים שלו צריך למנוע אותם מגיל שמבינים מהו 'אסור', שזה מוקדם מאוד, לפני גיל שלוש.
אין לעצב הזמנה למסיבה שתערך בשבת תוך חילול שבת ח"ו, כדי שלא לסייע חלילה בידי עוברי עבירה.
מותר דוקא קיפול פשוט, אולם קיפול לחצי והכנסתו לכוס וכדו' נחשב כקיפול פשוט.
אסור להרבות בשיחה בדברי חול בשבת, אולם מי שמתענג מזה מותר לו, רק שאין זה משנת חסידים.
דיבורים לצורך מצוה מותרים, ולכן שיחה עם אורחים, שעל ידה מתקרבים הם, וכן שיחה עם הילדים לצורך יצירת קשר בריא, כשבימי החול הרבה פעמים אין זמן לזה, כל זה בכלל שיחת מצוה שאיו בה איסור.
מותר להוסיף, אלא שיש לערב בשינוי, דהיינו לערב שתי וערב ולא כמו שרגילים לערב תמיד. [ויש להוציא את הכפית בה מערבבים בין השתי לערב וכו'.]
אין לשים שוקו בלבן, אלא להמיסו במשקה קודם.
אפשר גם לשנות בצורת הנתינה, דהיינו לשים קודם את השוקו ואח"כ את הלבן, וכן לשנות בצורת הערבוב, דהיינו לערב שתי וערב ולא עירוב רגיל. [יש להוציא את הכפית בין שתי לערב ולהיפך.]
אם בודאי ימחקו האותיות יש ליזהר למצוץ שלא במקום האותיות, אולם אם אין הדבר ודאי מותר למצוץ בכל מקום.
אסור להרים את הכפתור לאחר כניסת השבת.
אסור להכין טחינה גולמית משום איסור לש.
אין להשתמש בסלייסר משום איסור טוחן.
אין צורך למנוע ממנו את הדבר [אין כאן חשש משום הלכות שבת. כמובן שבאופן כללי גם ביום חול יש בעיה בהחזקת כלב מסוכן, אולם אין זה הנושא כרגע].
א. ביום חול מותר להשתמש במים החמים. ב. בשבת, הדבר תלוי אם חימם הגוי עבור יהודי או לא, אם הגוי חימם במיוחד עבור הישראל [כגון שרוב האורחים הם יהודים] אסור להשתמש בהם, אולם אם לא עשה מלאכת איסור עבור ישראל [כגון שרוב האורחים גוים ולא הרבה את כמות המים עבור היהודים, או שחימם גם עבור עצמו] מותר להשתמש במים.
בערב שבת מותר להתפלל ערבית מפלג המנחה ולקבל שבת. אלא שצריך להתחיל את הסעודה לא יאוחר מחצי שעה קודם צאת הכוכבים [כ10 דקות קודם השקיעה], משום שאסור להתחיל סעודה בתוך חצי שעה לזמן חיוב ק""ש. [דין זה אינו אלא לגברים המחויבים בק""ש.] יש לקרוא ק""ש [ג' פרשיות] לאחר צאת הכוכבים, [ושוב רק גברים, נשים יכולות לסמוך על ק""ש שעל המטה], אם אכן הותחלה הסעודה מבעוד יום. ראוי לאכול לפחות כזית פת נוספת לאחר צאת הכוכבים. כל דינים אלו מבוארים בשו""ע ובפוסקים בסי' רס""ז סעיף ב', וכך נהגו בחו""ל בהרבה מקומות שהלילה בקיץ מאוחר מאוד.אולם מכיון שיש מן הפוסקים שמחמירים לא לעשות כן, יש המהדרים [בעיקר אצל בני אשכנז] להימנע בכך שלא במקום הצורך, וכמש""כ במ""ב בביאור הלכה בתחילת סי' רע""א.[ותלמידי הגאון מוילנא נהגו להחמיר בזה כדעת הגר""א.]
אין להשתמש בקרם ידים בשבת (משום איסור ממרח), וכן אין להשתמש בליפסטיק. (גם משום איסור צובע.)
אם א"א לעבור בלי להיבדק ויש עליך מתכות שישמיעו קול בבדיקה מותר לקחת את האישור כדי למנוע חילול שבת, אולם אם אין חשש כזה אין לקחתו.
לעשות צורה מיוחדת [של אות או ציור] אסור, ולקשקש סתם בלי משמעות מותר. (ויש מן הפוסקים המחמירים שלא לעשות כך בכל אופן, משום איסור טלטול מוקצה.
יש לשטוף את האיפור במים. אם האיפור מסוג שאינו נמרח מותר על ידי נייר. אבל יש להמנע מלהשתמש במגבונים, כיון שבדרך כלל יש בזה סחיטת נוזל.
אסור להשתמש בשעון חול בשבת, משום איסור מדידה בשבת.
אם כולם קרובים לנר, באופן שאם היה חושך בחדר היו יכולים על ידו להבחין בין מטבע למטבע, יצאו כולם ידי חובה, וההסתכלות באצבעות אינה מעכבת. אם אין המצב כך, יש על הרחוקים לברך אח"כ לעצמם בורא מאורי האש. [אף במקרים של ספק אפשר לכוון בפירוש לא לצאת, ולברך אח"כ.] האמור לעיל הוא כלפי אנשים,…
אין לקפל קיפול מיוחד, גם אם בדעתו לזרוק את המפיות לאחר השימוש.
מותר לה להוציא את המחברת מהילקוט כרגיל. [משום שאף אם רוב הדברים בילקוט הם מוקצה כגון עפרונות וכדו', מ"מ דינם כדין כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו, ואין המחברת גרועה מהם.]
אם התמונה היא של דברי תורה, או דברים שיש בהם מסר חינוכי, מותר. אם לא, יש מקילים במקום שיש בזה משום עונג שבת, ולילדים ודאי ניתן להקל בזה.
בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק י""ג הלכה ל""ג) כתב שמותר לעשות כן, רק שיש להוריד את המפסק בשינוי, משום איסור מוקצה. [אמנם בשם החזון איש זצ""ל נמסר שיש להחמיר בכך.]
כדאי להבדיל על מיץ ענבים [עדיף 100% טבעי], אם זה קשה לה, יש להבדיל על מיץ טבעי, למשל מיץ תפוזים 100% טבעי וכדומה.
בודאי שמן הראוי ללכת עם בגדי השבת כל השבת. (וחכמי הקבלה כתבו שאין להחליפם עד לאחר סעודה רביעית).
אני עושה דיאטה מסוימת שבה לא ניתן לאכול לחם לתקופה של כמה שבועות. הבעיה שלי היא בשבת, כאשר אני מתחילה לאכול שיעור לחם על מנת שזה ייחשב לי כסעודה אני לא מתאפקת ואוכלת יותר. האם יש אפשרות שבתקופה זו אני לא אוכל לחם בשבת במהלך הסעודות ובמקום זה אני אשתה כוס מיץ ענבים?
אם מדובר בדברי תורה או דברים שיש בהם מסר חינוכי, מותר. אם לא, יש מקילים במקום שיש בזה משום עונג שבת, ולילדים ודאי ניתן להקל בזה.
לכתחילה ודאי שעדיף להדליק בסלון שבו אוכלים את סעודת השבת. אולם אם הדבר אינו מתאפשר מותר להדליק במטבח, בתנאי שהנרות אכן יוסיפו אור ויעזרו להכנת האוכל לסעודה.
אין לפתוח בשבת את הסתימה בשבת ע"י חומרים חריפים. (כי דין פתיחה זו כדין פתיחה ע"י אומן שאסורה).
מותר להוציא את הכינים [רק להיזהר מאוד לא לתלוש שיער], ומן הראוי שלא להרגם, אלא להניחם. לגבי תולעים מותר להוציאם, אולם אסור להרגם.
אסור להרוג את הקרציה בשבת, משום שכל נטילת נשמה נאסרה בשבת, [ומלאכת 'שוחט' היא אחת מל"ט מלאכות], ויש למצוא את הדרך להסירה בלא להרגה [ויש להסירה ע"י מקל וכדו', כדי לא להיכשל באיסור צידה ומוקצה].
אסור. [על ידי גוי אפשר להקל].
במקום הצורך אפשר להשתמש, אולם רק בזמן שהמים יורדים, כך שאין צורך במים היוצאים מן המברשת לניקוי
מותר לזרוק את הטישו לאחר שספוג, ואין צריך לחוש לסחיטה. (משום שזה סחיטה בשינוי ואין תועלת מסחיטה זו וכו').
מותר ליסוע בקורקינט בשבת, אולם יש הנמנעים ליסוע ברשות הרבים מפני כבוד השבת.
מותר להכין ע"י שישנה בסדר הערבוב, דהיינו לערב שתי וערב ולא כרגיל בחול. [בין כל 'שתי' ל'ערב' יש להוציא את הכפית החוצה.]
אם יש להניח שהחברה תשתמש בספר בשבת, מותר לתיתו בשבת ללא הגבלה. אם לא, יש לעשות את אחת מב' האפשרויות הבאות: או להקנות לה את הספר מערב שבת [דהיינו לתת למישהו שיגביה עבורה את הספר כדי להקנותו לה]. או לומר לה בשבת שהספר מושאל לה עד מוצאי שבת, ורק אז תזכה בו.
אין להשתמש במגבוני נייר בכל אופן, אף לאחר סחיטתם, משום שקשה מאוד לדעת אם נסחטו כראוי באופן שאין בהם משום סחיטה.
אין לסובב את הכפתור, גם כשהשעון מכובה. (משום שיש כאן גרם עשיית מלאכה בשבת, שלא הותר אלא במקום הפסד, ויש בזה גם בעיה של מוקצה, ויתכן שאף בעיות נוספות).
א. אין לעצב את הסלט עם כף מיוחדת. ב. מותר לזלף ביצים עם שקית מחוררת, אלא שיש לנקב את השקית מערב שבת, ואין לזלף ע"מ לעשות צורה מיוחדת.
כשהמקרר עובד – מותר לפתחו [במקררים כאלו], בשעה שהוא לא עובד – נחלקו הפוסקים בדבר, ומן הראוי להחמיר ולא לפתוח, אולם המיקל יש לו על מי שיסמוך. [המגבת לכאורה לא משנה כלל, כיון שסוף סוף פתיחת הדלת משפיעה על הטרמוסטט].
על גבי השולחן – מותר להזיז, ואף משולחן לשולחן – אם אינו עובר מעל הקרקע. אולם אסור להורידו מן השולחן לקרקע, או אפילו להעבירו באויר מעל הקרקע, אלא אם כן העציץ עשוי מפלסטיק, ואינו נקוב, ואין הנוף בולט החוצה כלל.
מותר להמשיך לעבוד איתו, אלא שצריך להיזהר מאוד לא לגרום לו לחלל שבת. אולי אפשר להסביר לו בדרכי נועם כמה הדבר חשוב לך, שבפרויקט המשותף שלא יעבוד בשבת.
אין להניח אוכל על הפלטה בשבת אפילו לפני שנדלקה, ואפילו אוכל יבש.
אין בעיה בעירוב החומרים, אולם אם רק באחד מהם יש ריח וע"י העירוב מקבל כל החומר ריח, יש האוסרים את הדבר, והמיקל יש לו על מי שיסמוך.
אין הבדל בין מיץ למים, ובשניהם אין איסור מוחלט, אלא שטוב להמנע מכך שלא במקום צורך גדול.
אם ההזמנה תגרום לה ליסוע בשבת, אין להזמינה.
יש לחתוך סמוך לסעודה ולחתוך חתיכות גדולות קצת. [כמו""כ יש לחתוך בסכין ולא בסלייסר וכדו'], מותר לערב כרגיל [אם אין החתיכות נדבקות זו לזו]. רצוי לתת קודם את השמן ואח"כ את המלח.
אין לשטוף כלים בשבת כשאין בהם צורך כלל לשבת.
אם המים מגיעים מיד עם השפיכה [מכוחו של השופך] לאדמה הדבר אסור, אם הם מתעכבים עוד [באופן שלא מכח שפיכתו הם הגיעו לאדמה] המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך, וראוי לסדר [אם אפשר] שהמים יגיעו לצינור הביוב.
נהגתם כדין. [כיון שמדובר ברמיזה, ובמצב בו אין הנאה חיובית בשבת ממעשה הגוי, ובמקום הפסד.]
לא.
מותר לרסק תפוח אדמה בכף או בקת המזלג. אם התפו"א כבר רך מאוד מותר לרסק אפילו בשיני המזלג.
אין להשתמש כלל במגבונים לחים בשבת, (משום שבקלות אפשר לטעות ולבוא לאיסור סחיטה), אפשר להתיז עם בקבוק מתזית (הניתן למילוי חוזר) ולנגב עם טישו וכדו'.
אם העוגה לא נאפתה עד הסוף, אין לחממה [אם יכולה להגיע שם לחום של כ45 מעלות צלסיוס], ויש בזה להרבה דעות איסור תורה, וכן פסק השלחן ערוך.
'קיפול רגיל' הוא קיפול שלא מתכוונים לעשות כאן צורה מיוחדת, אלא רק קיפול לצורך הסדר הטוב, כקיפול משולש וכדומה, מה שאין כן אם רוצים ליצור צורות מיוחדות, הדבר אסור. יש להוסיף שגם בקיפול מיוחד, אם לא עושים קמט בנייר, באופן שאין שום קיום לדבר, אין בזה איסור.
יש בדבר דעות שונות בין פוסקי זמנינו, וקשה להכריע בדבר, ועל כל פנים אם אפשר – רצוי מאד להמנע לא לרדת במעלית כזו [בירידה הנושא יותר בעייתי כי האדם בכובדו מזרז את הירידה, ואף גורם על ידי משקלו להרבה פעולות הנעשות בהגעת המעלית למקום עצירתה].
ויטמנים הבאים לחיזוק אין ליטלם בשבת, והבאים כתחליף לאוכל מותר ליטלם. [כן היא דעת המשנה ברורה. ובאגרות משה התיר לבריא ליטלם בכל אופן].
בכי של עצבות אין לבכות בשבת (אא"כ אי הבכי יגרום לעצבות יתר), בכי מחמת השתוקקות לקרבת ה' מותר לבכות בשבת.
אסור להכין מנה חמה בשבת, משום מלאכת בישול ומלאכת לישה.
לגבי דוד שמש ישנה מחלוקת גדולה בדבר בין הפוסקים בדורות האחרונים, וקשה להכריע בדבר.
נחלקו בדבר גדולי פוסקי זמנינו, דעתו של הגרי""ש אלישיב זצ"”ל היתה להחמיר בזה, ומאידך דעתו של הגר""ש ואזנר שליט"”א שמכיון שהאדם עובר כדרכו ואינו מתכוין למלאכה, אין כאן ‘מלאכת מחשבת’ האסורה. לסיכום: המיקל יש לו על מי לסמוך, אולם ראוי להחמיר בדבר.
יש להניח אוכל מערב שבת אף בשביל שבת.
חדשות והודעות שנכתבו ע"י ישראל באיסור בשבת , או ע"י גוי לצורך היהודי, אסור לקראם בשבת. דברים שנכתבו ע"י גוי שלא לצורך ישראל, מותר לקראם – ללא נגיעה או לחיצה על כפתורי המכשיר, אם יתכן שיהיה מקריאתם תועלת בשבת.
אסור למחוק את הכתב, משום איסור מוחק.
מותר [רק שיש להזהר שלא לגרום בצורה ודאית לשינוי הקוים על המכשיר בגלל שינוי קליטה וכדומה. אם לא ברור שהקוים ישתנו, כמו שזה בדרך כלל, מותר].
אם הנכנסים הינם גוים, אין מניעה להשאיר את האתר פתוח בשבת. אם נכנסים גם יהודים, ראוי במידת האפשר לסוגרו בשבת.
מותר לפתחו. [לאחר שעבר במוצאי שבת זמן שהיה אפשר לכתבו אז.]
מותר במקום הצורך (דהיינו כשיש בדבר הפסד גדול או כשהחום מפריע, או שיש בזה חשש סכנה) לרמוז לגוי רמז שאינו של ציווי, דהיינו לומר לו שיש כאן להבה שדלוקה שלא לצורך, ואם הוא יבין הוא יכבנה מאיליו.
אסור למיין כלים לצורך מחר, אולם אם אין הכלים מעורבים, אלא כל מין מונח בפני עצמו, מותר לסדר את השלחן לצורך מחר. כמו כן, כששוטפים כלים, מותר לקחת מכל הבא ליד, ואחר השטיפה להניח כל אחד במקומו, כך שלאחר השטיפה יהיו הכלים ממילא ממוינים.
אסור ליהנות מחילול שבת חלילה, ועל כן אין לקרוא וכדו’ לאור החשמל שהדליק הלה, מאידך אין הלה יכול לאסור על החייל השני את השימוש בחדר, ולכן כל דבר שיכל לעשות קודם (באור שהיה אז, או דבר שאפשר לעשותו אף בחושך), ושהיה בדעתו לעשות קודם, יכול הוא לעשות גם אחר כך.
בספר שמירת שבת כהלכתה (טז לא) הובאה הוראת הגרש”"ז אויערבך זצ”"ל שאין למנוע מילדים לשחק בזה, אולם אין לומר להם לשחק בזה.
אין להכין משבת זו לשבת הבאה, אולם אם באמת הדבר מפריע מאד בשבת מותר להדיחם משום שהדבר נעשה לצורך שבת זו.
אם הנורה היא נורת להט או פלורסנט אסור, משום שהשלהבת או הגז בפלורוסנט הוא מוקצה, והמנורה נחשבת כבסיס אליו. (בנורת לד יש המקילים, והמקיל יש לו על מה שיסמוך.)
מותר לסגור את ברז הגז בשבת. אמנם אם בכניסת השבת היתה האש דולקת, והיא כבתה בשבת, יש לסגור אז את הברז בשינוי, למשל במרפק.
משום איסור טוחן יש להמנע מכך, בפרט שהטחינה כאן היא על ידי כלי המיועד לכך.
כל איפור הנמרח או הנדבק לגוף, אסור בהחלט. אבקת איפור שאינה נדבקת לגוף, יש המתירים ויש האוסרים, והמיקל בזה יש לו על מי לסמוך.
שערה תלושה המונחת על הבגד אינה מוקצה ומותר להסירה, משום שהיא נטפלת לבגד.
אין לנקות את המטאטא בשבת [משום בורר ומשום טלטול מוקצה], אולם אין צריך לחשוש שמא יתלשו שערות מהמטאטא, מאחר שאין מתכוונים לכך.
מותר להזיז מפזר חום עם הרגל. [זו דעת רוב הפוסקים, אמנם הנוהגים כהוראות החזון איש מחמירים בזה.]
מותר לעשות דיאטה בשבת, אם אין הדבר גורם צער [למשל אם מאוד מתחשק לאכול עוגה, אין להימנע מלאוכלה, אולם ניתן לאכול ממנה רק מעט].
אסור לקרוא מרשימה זו, מחשש שיבא הקורא למחוק או לשנות דברים. אולם אם הקורא אינו בעל הבית [או בעלת הבית], ואין בידו לשנות את התפריט, ואין אצלו את החשש שימחוק, מותר לקרוא, אם הסעודה היא סעודת מצוה, ויש תועלת ממה שקורא.
מותר לקרוע את המעטפה. (אם המתנה היא דבר שיהיה בו שימוש בשבת, אז אין צורך להקנות קודם השבת).
אם הדבר ניתן לא בתור שכר אלא בתור פרס, אין בזה משום שכר שבת.
אין לעשות כן משום איסור הכנה משבת לחול.
יש להעביר את המים לכלי שני, ואז להוסיף עליהם את התמצית.
עד גיל בר מצוה אפשר להקל.
סבוניה הצובעת את המים יש להסירה לפני שבת, ואם אינה צובעת אין צריך להסירה. [ויש המהדרים להורידה, יעויין ארחות שבת פרק ט"ו סעיף ס"ה ובהערה שם.]
מפלג המנחה. (כדאי לבדוק בלוחות מדוייקים), ובתנאי שהאשה אכן מקבלת שבת עם הדלקתה.
רצוי מאוד לפתוח את הכל לפני שבת, אולם במקרה שהחלב נגמר, יש לפתוח את השקית במקום שלא יהיה אפשר להשתמש בה כך [למשל בצידי השקית], ולהעביר מיד את תכולתה לבקבוק וכדומה.
קפה שהתבשל כבר [כגון נס קפה באבקה של עלית], יש להכינו בכלי שני, (דהיינו לשים את הקפה בתוך הכוס שלתוכה עירו את המים מהמיחם). נס קפה מגורען, בהרבה מקרים אינו מבושל, ויש להכינו בכלי שלישי דוקא [דהיינו לתיתו על המים בכלי שלישי].
אם מפריע לכם מאד שהכלים המלוכלכים נמצאים בכיור בשבת, מותר לשוטפם בשבת.
נהגו רוב הנשים להקל לטעום בימות החול לאחר אמירת מקצת ברכות. ועל כן, אשה הנוהגת בימות החול לאכול לאחר אמירת מקצת מברכות השחר, אם באה לעשות כן בשבת מן הראוי שתקדש קודם אכילתה [משום שאצלה כבר הגיע זמן סעודת שבת המחייב קידוש קודם האכילה], אולם הנוהגת להקל בכך ולאכול ללא קידוש יש לה על…
אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול תקין של האתר, שיפור חוויית הלימוד באתר 'שתי הלכות ביום', ומדידה סטטיסטית של השימוש באתר.
המידע שנאסף אינו מזהה אותך אישית.
המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות בהתאם ל־ מדיניות פרטיות
You can see how this popup was set up in our step-by-step guide: https://wppopupmaker.com/guides/auto-opening-announcement-popups/
You can see how this popup was set up in our step-by-step guide: https://wppopupmaker.com/guides/auto-opening-announcement-popups/
You can see how this popup was set up in our step-by-step guide: https://wppopupmaker.com/guides/auto-opening-announcement-popups/
[contact-form-7 id="65660" title="טופס לרכישת חוברות"]
[contact-form-7 id="98763" title="גם אני רוצה להודות ולשתף"]
[contact-form-7 id="65312" title="product"]