יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

נושא: תפילה

תפילה

67 שאלות
מה ראוי לעשות בעניין ברכת התורה בלילות שבהם מתעוררים מאזעקות, ואנחנו הולכים לממ"ד ולומדים או אומרים שם תהילים. לאחר שינת קבע בלילה – המ"ב כתב שבכך בוודאי שהמברך לא הפסיד. האם כך מקובל לנהוג? גם כשזה אומר לברך אפילו פעמיים בלילה (ושוב – בבוקר), בכל פעם שקמים בלילה משינת קבע? האם כך הדין גם כשלא ממש לומדים, אלא אומרים פרקי תהילים בדרך תפילה? (אשכנז)

אם לומדים בוודאי צריך לברך.

ובבוקר- ראוי לברך גם כן.

אם אומרים תהלים דרך תפילה עדיף לא לברך אם יודעים שחוזרים לישון.

סליחות בפסח שני, מה אומרים ומה מדלגים ?

בירושלים המנהג לא לומר בכלל

בשאר הארץ אומרים סליחות עד 'הרחמים והסליחות' ומדלגים ואומרים 'אבינו מלכנו' ואחר כך קדיש.

מה הדין לגבי עניית אמן אחר ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה

מלכתחילה עדיף לסיים את הברכה עם הש"ץ ביחד ממש וכך לא יצטרך לענות אמן

,אם בכל זאת קרה וסיים לפני הש"ץ ושמע את הש"ץ מסיים את הברכה- יענה אחריו אמן

שואלת אותי אחת מבוגרת שאינה נשואה: 1. היא שמעה שלנשים אסור לשתות יין של הבדלה, והיא לא יודעת מה לעשות? אפשר להבדיל על משהו אחר? 2. האם בתפילה היא צריכה לומר ונהיה אנחנו וצאצאינו,,, או לדלג את המילים האלו?

א. באמת יותר טוב לצאת ידי חובה מאיזה שכן כדי שהיא לא תצטרך לשתות יין בעצמה, אבל אם אין אפשרות כזאת בצורה סבירה, אפשר להקל בשעת הצורך

בימינו כמעט ואין אפשרות חוץ מיין.

ב. בוודאי לומר, אומרים את זה גם צעירות שלא נשואות וכו' והכוונה באופן כללי הרי זה נאמר בלשון רבים.

 

כשמתפללים ביחיד ואומרים תשלומים לברכו לקדיש ולקדושה, (מובא בסידורים מסויימים), א) חובה לאמר זאת? ב) אומרים עם הזכרת השם?

אין חיוב לומר, וזה גם לא מועיל, כי צריך לומר בעשרה, אבל בדורות האחרונים יש כאלו שהציעו לומר כעין 'זכר' לקדישו וקדושה וכו'

אפשר לומר עם הזכרת ה' כמו כל לימוד ותפילה

למי עדיפות בתפילת מעריב במוצאי שבת – למי שיש לו יארצייט על אביו באמצע השבוע, ומשתדל לעבור לפני התיבה במוצ"ש הקודם, או למי שאומר קדיש ומתפלל בתוך השנה על אח שלו

לשניהם אין חיוב כי מעריב שלפני מוצ"ש הוא רק מנהג ולא דוחה חיובים ומצד שני תפילה על אח זה רק 'התנדבות' [כמובן שמדובר שאין לו בנים- אם יש בנים א"כ אין צורך כי הבנים מתפללים], לכאורה הדבר הנכון יותר שיתפלל מי שיש לו יארצייט על אביו משום כיבוד אב.

1. יש מתפללים המשתמשים בקופסאות התפילין להחזיק את דפי הסידור, שלא ייסגרו להם, האם הדבר מותר? לכאורה לא גרע (ואף עדיף) מכיס של תפילין שהשתמש בו או הזמינו, שאסור להשתמש בו לדברים אחרים? 2. האם לפי זה אסור גם להדביק מראה על הקופסא של התפילין (מצוי מאד שעושים כן, בפנים ובחוץ)?

1. בודאי שההערה נכונה, ובודאי אסור, וכמו שכתבתם שהדבר חמור יותר מכיס של תפילין.

2. אולי זה לא איסור ממש, אבל בודאי לא ראוי, השאלה אם זה נחשב 'להשתמש' בקופסה או רק להיות 'חלק' ממנה [כמו קופסה עם מראה]

האם מותר לומר בתשעה באב פרק שירה? (כמו שאסור לומר תהילים) והאם זה משנה אם זה בתוך 40 יום לזיווג הגון על מישהו?

אין לומר בתשעה באב פרק שירה, אלא להשלים במוצאי הצום.

אם קהילה נוסעת לאיזה מקום האם יש תנאים מיוחדים בלקחת ספר תורה אתם?

צריך להכין מקום מכובד לספר תורה, בו ישהה הספר תורה לפחות כ24 שעות.

באם אפשר יש לקרוא בס"ת 3 פעמים (אפשר לעשות 2 מנינים למנחה למשל.)

איך תנהג אשה שלא ישנה כל הלילה ואין לה ממי לצאת ידי חובה בברכות השחר?

אשה שלא ישנה בלילה, תברך אשר יצר ועל נטילת ידים אחר יציאה לשרותים.

לא תברך א-לוקי נשמה ולא המעביר שינה.

לא תברך ברכת התורה, אלא אם כן ישנה ביום הקודם, ותכוון בברכת אהבה רבה לצאת ידי חובה, ותאמר אחר התפילה מיד איזשהו פסוק.

ביהי רצון אחרי אמירת תהילים כתובים שלוש עשרה מידות של רחמים. האם יחיד האומר ספר תהילים ורוצה לומר יהי רצון זה אומר את י"ג מידות? כיצד?

מותר אם אומרים את י"ג המדות בנגון הטעמים. (כקורא בתורה)

רציתי לשאול, למנהגי אשכנז באזכרה כשאומרים את שם הנפטר (לפי אותיות פרק קיט), האם מוסיפים את שם האב או האם? לדוגמא- רבקה בת אסתר או רבקה בת מרדכי או רבקה בלבד? וכמו כן האם ישנו נוסח של "אל מלא רחמים" שלא כתוב בו "יתן צדקה בעבורה" ?

א. יש לומר את שם האב.
ב. אפשר לדלג על המילים בעבור שיתן וכו'.

האם מותר לאישה להתפלל או לברך בלבוש לא צנוע?

להתפלל אסור, ולברך מותר, אם קשה להתלבש.

מה נחשב כ"אותו יום", לעניין אמירת תפילת הדרך פעם נוספת בנסיעה נוספת, ולאמירת "ותחזירנו לשלום": האם היום מסתיים בשקיעה, או שהלילה הולך אחר היום?

עד השינה הכל נחשב כיום אחד, למרות שהשמש שקעה. (אמנם אמירת "ותחזירנו לשלום" אינה חובה גמורה, רק שהשתרש המנהג כך)

האם ניתן לקרוא קריאת שמע שעל המיטה לאחר חצות?

יש לקרוא ק"ש שעל המטה גם לאחר חצות. (אמנם יש הנוהגים אז לקרוא המפיל בלא ברכה, ומי שמנהג אבותיו כן ינהג כך.)

בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?

בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?

האם מותר להתפלל ערבית של שבת לפני השקיעה?

בערב שבת מותר להתפלל ערבית מפלג המנחה ולקבל שבת. אלא שצריך להתחיל את הסעודה לא יאוחר מחצי שעה קודם צאת הכוכבים [כ10 דקות קודם השקיעה], משום שאסור להתחיל סעודה בתוך חצי שעה לזמן חיוב ק""ש. [דין זה אינו אלא לגברים המחויבים בק""ש.] יש לקרוא ק""ש [ג' פרשיות] לאחר צאת הכוכבים, [ושוב רק גברים, נשים יכולות לסמוך על ק""ש שעל המטה], אם אכן הותחלה הסעודה מבעוד יום. ראוי לאכול לפחות כזית פת נוספת לאחר צאת הכוכבים. כל דינים אלו מבוארים בשו""ע ובפוסקים בסי' רס""ז סעיף ב', וכך נהגו בחו""ל בהרבה מקומות שהלילה בקיץ מאוחר מאוד.אולם מכיון שיש מן הפוסקים שמחמירים לא לעשות כן, יש המהדרים [בעיקר אצל בני אשכנז] להימנע בכך שלא במקום הצורך, וכמש""כ במ""ב בביאור הלכה בתחילת סי' רע""א.[ותלמידי הגאון מוילנא נהגו להחמיר בזה כדעת הגר""א.]

בדין ישיבה לפני המתפלל: האם מותר לשבת לפני אדם שמתפלל שמו"ע, במקום שחייב לשבת, כגון קדושת יוצר, ק"ש, נפילת אפיים?

מותר לשבת.

כשאני עומדת בכותל (או במקום ציבורי אחר) ומתפללת שמו"ע, ועומדת משהי מאחורי ומתפללת גם היא, האם מותר לי לפסוע אחורה? וכן לעבור לצד המתפללת מה הדין? מכיוון שבכותל יש הרבה מתפללות והגיוני מאוד שיקרה.

אין לפסוע ולעבור ממש לפני המתפללת, בצידה מותר לעבור. לגבי צדדים שלפניה (דהיינו לפניה, אולם לא ממש מולה), אפשר להקל במקום הצורך.

בנסיעה בדרך לעבודה אינני יכולה להספיק את כל התפילה, האם עדיף לומר פסוקי דזמרה או להתפלל שמונה עשרה בישיבה?

עדיף להתפלל שמונה עשרה, אפילו בישיבה בדרך, מאשר לומר פסוקי דזמרה.

בדין נפילת אפיים (וכדו'): האם במקומות שיש חיוב לשבת כגון בנפילת אפיים וכדו', האם אפשר להישען על סטנדר?

ראוי לשבת ממש.

באמצע תפילת שמונה עשרה התבלבלתי, ולא זכרתי האם חתמתי את סיום הברכה, האם היה עלי לחזור ולברך אותה או להמשיך הלאה?

יש לחזור על אותה ברכה וממנה והלאה. [למשל, אם יש ספק אם חתם מברך השנים יחזור על מברך השנים, ויאמר משם כסדר תקע בשופר וכו', ואם הספק הוא בג' הברכות הראשונות או האחרונות, חוזר לתחילתן, למשל אם מסתפק אם חתם 'הטוב שמך..' יחזור לרצה, ואם מסתפק למשל אם חתם מחיה המתים יחזור לתחילת שמונה…

מה הדין לגבי הפסקות באמצע אמירת ה'הלל'?

באמירת הלל שלם, באמצע המזמור מותר לענות רק 'אמן יהא שמיה רבא', 'אמן' שאומרים לאחר 'דאמירן בעלמא', 'קדוש' עד 'מלא כל הארץ כבודו', 'ברוך כבוד ה' ממקומו', ובמודים דרבנן אף 'מודים אנחנו לך'. למנהג אשכנז יש לענות גם אמן של הא-ל הקדוש ושומע תפילה. בין הפרקים [והיינו במקום שבתהילים הוא פרק לעצמו, לפני בצאת…

לגבי תפילת שחרית, אני אמא לילדים ואין באפשרותי להתפלל את כל התפילה ברצף אחד. באלו מקומות בתפילה מותר להפסיק בדיבור

מותר לאשה לדבר במקום הצורך בין ישתבח ליוצר, ואף בין ברכה לברכה בקריאת שמע ובין הפרשיות של קריאת שמע.

מה דין נשים לגבי איסור אכילה לפני תפילת שחרית ביום חול ובשבת?

נהגו רוב הנשים להקל לטעום בימות החול לאחר אמירת מקצת ברכות. ועל כן, אשה הנוהגת בימות החול לאכול לאחר אמירת מקצת מברכות השחר, אם באה לעשות כן בשבת מן הראוי שתקדש קודם אכילתה [משום שאצלה כבר הגיע זמן סעודת שבת המחייב קידוש קודם האכילה], אולם הנוהגת להקל בכך ולאכול ללא קידוש יש לה על…

האם אשה שדחוקה בזמן יכולה להתחיל להתפלל מקריאת שמע וברכותיה (אהבת עולם וכו')ואחר כך להסמיך גאולה לתפילה, או שצריכה להתחיל מיוצר אור?

בשעת הדחק מותר לעשות כך, ואחר כך, אם לא עבר עדין זמן תפילה, כדאי להשלים את ברכת יוצר אור.

האם אני יכולה לומר תוך כדי הליכה את פסוקי דזימרה בע״פ? (לוקח לי הרבה זמן להתפלל והזמן שיש לי בתיכון לא מספיק)

אפשר לומר פסוקי דזמרה בהליכה, (אם אפשר לכוון באמירתם תוך כדי הליכה.)

כשעושים 'הבדלה' במקום גדול, ולא כולם קרובים לנר ולא יכולים לקרב אצבעות, מה עושים?

אם כולם קרובים לנר, באופן שאם היה חושך בחדר היו יכולים על ידו להבחין בין מטבע למטבע, יצאו כולם ידי חובה, וההסתכלות באצבעות אינה מעכבת. אם אין המצב כך, יש על הרחוקים לברך אח"כ לעצמם בורא מאורי האש. [אף במקרים של ספק אפשר לכוון בפירוש לא לצאת, ולברך אח"כ.] האמור לעיל הוא כלפי אנשים,…

אשה שלא התפללה שחרית מחמת אונס, האם יכולה להשלים?

יכולה להשלים במנחה, דהיינו להתפלל פעמים שמונה עשרה במנחה.

יש לי רשימה של מעוכבי זיווג שאני משתדלת להתפלל עליהם ואיני יודעת אם יש כאלה שהתחתנו, וחשבתי אולי אם כן התחתנו ואני ממשיכה להתפלל עליהם זה לא טוב?

כדאי לא להתפלל רק על אלו שידוע בודאי שהם עדיין מעוכבים, ועל השאר להתפלל באופן כללי, בלי להזכיר את שמותיהם.

אם אני נמצא במקום רועש ואיני יכול להתפלל במקום אחר, האם עדיף בתפילת עמידה ללחוש ולא לשמוע את המילים, או לצעוק ולשמוע אותן?

עדיף ללחוש ולא לצעוק [ורבים מבני ספרד הנוהגים על פי המקובלים מקפידים תמיד לא להשמיע אפילו לאוזנים].

אני נוסעת בימי ראשון עד חמישי מירושלים למודיעין עילית, וחזור בכיוון ההפוך. האם אני צריכה לומר תפילת הדרך? ואם כן, באיזה חלק של הדרך?

יש לומר תפילת הדרך כל יום בנסיעה הראשונה, ולהוסיף "ותחזירנו לשלום". את תפילת הדרך יש לומר ביציאה מהעיר, ורבים נזהרים לא לאמרה כל זמן שיש בתי ישראל בקרבה של כ35 מטר. אולם הרוצה לאמרה מיד ביציאה מהעיר בכל אופן, ודאי שיש לו על מי שיסמוך. (למעשה אם נוסעים דרך רמות נראה שיש לאמרה מיד…)

לעיתים אני אומר קדיש במקום חבר שמאריך בתפילתו. התחלתי היום לומר את הקדיש כי חשבתי שהוא עדיין בתפילת שמו"ע, אך למעשה התברר שהוא גמר תפילתו והתחיל לומר קדיש. הספקתי לומר משפט אחד מהקדיש. האם היה עלי להמשיך עד הסוף מאחר שהתחלתי.

אם התחלת בקדיש, יש לסיימו.

האם מותר להניח תפילין דרבנו תם באמצע חזרת הש"ץ?

אין ראוי להניח תפילין של ר""ת בזמן חזרת הש""ץ, משום שבכל זמן הנחתם אי אפשר לענות אמן. בשעת הדחק אפשר להקל בזה באופן אקראי.

אני יכול להתפלל מנחה וערבית רק מול קהל לקוחות, שלעיתים מפריעים לי בלי כוונה אפילו בתפילת שמונה עשרה, האם לוותר על התפילה?

כתבו הפוסקים שבזמננו שממילא איננו מכוונים כ""כ, יש על האדם להתפלל גם כשיודע שלא יוכל לכוון. כמובן שכדאי למצוא עיצות לפתרון הבעיה.

אני רגילה להתפלל שמונה עשרה כשאני שמה את הסידור על הפנים, כך גם העיניים סגורות וזה עוזר להתרכז. שמעתי לאחרונה שזה אסור ושאין זה כבוד הסידור. האם עלי להפסיק לנהוג כן?

אם יש אפשרות אחרת להתרכז, עדיף. אך אם אין דרך אחרת – אפשר להשתמש בסידור.

האם מותר לומר תהילים בלילה?

על פי המקובלים ראוי שלא לומר תהילים בלילה, אלא אם כן מכוונים היטב בכל מילה, בליל שבת או יו”ט מותר לומר בכל אופן, ויש המקילים בזה אף בליל יום שישי.

מתי אומרים תיקון חצות מלא ובאילו ימים אומרים רק תיקון לאה?

בכל יום שאין אומרים בו תחנון, אומרים רק תיקון לאה, וכן בחודש תשרי וביום טוב, וכן בשנת השמיטה בארץ ישראל. בשבת אין אומרים תיקון כלל.

כשאני יושבת בתפילה, אני רגילה לשבת בצורה כזו שהרגליים משולבות, ז"א שרגל ימין על שמאל. כמובן בצניעות וכו'. אמרו לי שבשעת התפילה אין לשבת כך. האם זה נכון?

אכן, אין זו דרך כבוד לתפילה, ואין ראוי להתפלל בכזו צורה.

האם מותר להתפלל תפילת שמונה עשרה בישיבה באוטו, בידיעה שאם לא אעשה זאת לא אוכל להתפלל אחר כך כלל?

כשאין ברירה – מותר להתפלל שמו""ע בישיבה.

האם עדיף לקרוא קריאת שמע לפני סוף הזמן של המגן אברהם בלי טלית ותפילין, או עדיף לקרוא בזמן של הגר""א עם טלית ותפילין?

אם אפשר, רצוי לקרוא פעמיים, ולהתנות שאם עיקר ההלכה כמג""א, אצא ידי חובה בראשונה, ואם כהגר""א, אצא בשניה.

כאם לילדים וביניהם תינוק אני לא מתעוררת בשעה מוגדרת בבוקר. לפעמים קורה שאני מתעוררת וחוזרת לישון וכדומה, מתי עלי לומר 'מודה אני', כשאני מתעוררת לראשונה? כשמואר? כשהתעוררתי באופן 'רשמי'?

"מודה אני" יש לומר בקימה האחרונה ("הרשמית").

אני נוסעת כל בוקר נסיעה ארוכה למקום הלימודים, ולכן יש לי זמן להתפלל בנסיעה את כל התפילה מלבד תפילת העמידה, ולאחר הנסיעה אני הולכת רבע שעה עד למכון, ומתפללת שם את תפילת שמונה עשרה. השאלה היא עד איזה קטע אני יכולה להתפלל בנסיעה מבלי שההליכה אחר כך תחשב כ'הפסק', והאם מותר לדבר באמצע, קודם לתפילת שמונה עשרה?

אם הזמן אינו דחוק, עדיף לעצור לאחר ישתבח. אם אי אפשר, יש לעצור לאחר ""אני ד’ א-לוקיכם אמת"", ובמכון להתחיל מ’ויציב ונכון…’. ובשני המקרים אסור לדבר בזמן ההפסקה (גם לא באמירת תהילים או פרק שירה).

עד מתי ניתן לומר ברכות השחר? והאם ניתן לשתות קודם?

א. ברכת התורה וברכות שלא עשני גוי, עבד, אשה [או שעשני כרצונו] זמנם כל היום. ב. שאר ברכות השחר, למנהג אשכנז זמנם עד חצות, ולמנהג ספרד עד סוף זמן תפילה. מותר לשתות קודם ברכות השחר. אולם השותה תה או קפה עם סוכר או חלב, טוב יעשה אם יגיד ברכות התורה קודם.

האם מותר לי בתור אמא להתפלל כשהתינוקת שלי על הידיים?

אין להתפלל כשהתינוק על הידיים. אולם אם הוא בוכה ואין דרך אחרת להרגיעו מותר להחזיקו, [שאדרבה ע"י זה תוכלי להתפלל יותר בכוונה].

האם מותר לומר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, או שצריך לשבת?

מי שעדיין לא שכב, יש אומרים שראוי שיקרא בישיבה או בעמידה, ולא בשכיבה, אך המיקל בזה [לקרוא בשכיבה] יש לו על מי לסמוך. מי ששכב כבר, ודאי אינו צריך לשבת, אלא יקרא בשכיבה על צידו.

אני אשכנזיה, אך הולכת להתפלל בבית כנסת ספרדי, ושם יושבים בקדיש, מה אני צריכה לעשות?

יש לשבת ולא לשנות ממנהג המקום.

טעיתי ואמרתי בתפילת שחרית של יום חול רגיל 'יעלה ויבא', האם עלי לחזור?

בשעת מעשה היית צריכה לחזור ל'רצה', אולם לאחר שכבר גמרת להתפלל אינך צריכה לחזור.

כתוב בהלכה שאין להתפלל עם כפפות על הידים, כיון שיש בזה משום דרך גאוה. האם ליד הכותל המערבי, ביום קר, מותר להתפלל עם כפפות?

כשניכר שהדבר נעשה מחמת הקור – אין בזה משום גאוה, ומותר.

אני נאלצת להתפלל שמונה עשרה תוך כדי נסיעה באוטובוס, מה הכללים בתפילה כזו?

אם אין אפשרות להתפלל שמו""ע בעמידה, מותר להתפלל בישיבה, ואף תוך כדי נסיעה. יש להקפיד להצמיד את הרגלים זו לזו כבתפילה בעמידה, ואין להישען אחורה בשעת שמונה עשרה. [מי שיכול, ראוי שיעמוד לפחות בשעת הכריעה ויכרע בעמידה, וכן יעשה בעמידה את הפסיעות של עושה שלום, אולם אין לאשה לעשות כך משום חוסר הצניעות שבדבר,…)

כאשר אני מגיע באיחור לתפילה, האם אני יכול להשלים בזמן חזרת הש"ץ את פסוקי דזימרה?

אסור להשלים פסוקי דזמרה בשעת חזרת הש"ץ.

1. אישה הנוהגת ללבוש גרביים בדרך כלל, האם עליה לומר קריאת שמע שעל המיטה בגרביים? 2. האם צריך ליטול ידיים/ לשמור על נקיות הידיים לפני קריאת שמע שעל המיטה?

1. אין צורך לומר קריאת שמע עם גרבים בדוקא. 2. אם הידים לא נקיות [מחמת נגיעה בנעליים או במקומות המכוסים שבגוף] יש ליטלם או לפחות לנקותם ע"י שפשוף בשמיכה וכדומה.

האם המתפלל בעזרת נשים או בחדר סמוך לבית הכנסת שבו הציבור מתפללים, נקרא תפילה במניין?

(אם אין מראה פניו לציבור, לדעת הרבה פוסקים אין הדבר נקרא תפילה בציבור, וכן דעת המשנה ברורה, ואולם יש שהקילו בזה.) אם רואה את מקצת האנשים והם רואים אותו הוא מצטרף עם הציבור, ואם לא – אין מצטרף עמהם (ואם מראה פניו לציבור, תפילתו נחשבת כתפילה בציבור), ומכל מקום כתב במשנה ברורה שאם יכול…

קראתי במשנה מסכת ברכות, "המתפלל וטעה, סימן רע לו". האם מדובר רק בתפילת שמונה עשרה או גם אם טועים בברכות?

יעוין בגמרא שם [ברכות לד:] שזה דוקא בשמונה עשרה, ואף לא בכל שמו"ע אלא רק בברכת אבות (וי"א שאף בברכת מודים).

בנושא תפילת "שמונה עשרה": אם הייתי באמצע ברכה, ואיני זוכר אם חתמתי את הברכה או לא, כיצד לנהוג ? האם להרהר את הברכה שוב ?

יש לחתום שוב מספק, ומן הראוי לחתום בנוסח "בריך רחמנא…".

לגבי הנחת תפילין של רש"י ושל רבינו תם, ידוע שצריך להתנות שאם תפילין של רש"י הן האמת הרי תפילין של ר"ת הן רצועות בעלמא, וכן להיפך . האם צריך להתנות בכל יום או פעם בכמה זמן ?

נראה שאין צריך להתנות בכל יום, רק שיהיה כן בדעת האדם, דהיינו שיהיה ברור לו שהוא מניחם רק מספק.

הבא לבית הכנסת בשעה שהציבור אוחזים כבר באמצע התפילה, עד היכן יכול עוד להצטרף וייחשב כתפילה במניין?

לכתחילה ראוי להתחיל ממש עם הציבור, ולפחות כשיש עשרה שאוחזים בג’ ברכות ראשונות. בדיעבד, כל עוד שיש אדם אחד שמתפלל שמונה עשרה, נקרא הדבר תפילה בציבור, אולם אין להתחיל להתפלל באופן שלא יספיק לסיים את תפילתו עד שיגיע הש""צ לקדושה, ועדיף לחכות ולהתפלל עם הש""צ עצמו.

האם מותר לדבר אחרי קריאת שמע? וכן להתעסק בכל מיני דברים עד שנרדמים (לקרוא ספר, לשמוע מוזיקה וכו')?

אם עדיין לא קראת "המפיל", מותר לדבר במקום הצורך, ולחזור ולקרוא פרשה ראשונה של שמע. לאחר "המפיל" אין לדבר. לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה, אפשר גם לאחר "המפיל". [אך משום אבילות החורבן, אין להרדם בקביעות מתוך שמיעת מוזיקה.]

אני מתפללת בבוקר בחדר בעבודה שהינו חדר צפוף, יש בו שלחנות וערמה של כסאות, מה האיסור לגבי חציצה בתפילת שמונה עשרה להתפלל לפני ערמת כסאות/כסא או שלחן?

אין איסור בדבר, אלא מצוה מן המובחר (במידת האפשר) שלא יהיה דבר חוצץ בין האדם לבין הקיר.

כתוב בהלכה שאדם שהתפלל שמונה עשרה והיה נצרך לנקביו, אם משער שלא יכול להתאפק 72 דקות, אפילו בדיעבד, אם התפלל תפילתו תועבה וחייב לחזור ולהתפלל. השאלות שלי: 1.במקרה שאדם הרגיש מעט שהוא צריך לשרותים לפני ש"ע והתפלל בכזו צורה, ובאמצע ש"ע פתאום הרגיש שהוא צריך דחוף ולא יכול להתאפק 72 דקות-צריך להתפלל שוב ש"ע? 2. ואם התחיל להתפלל וכלל לא הרגיש שהוא צריך לשרותים ואז באמצע התפילה הרגיש שהוא צריך דחוף וכו', האם גם במקרה כזה חייב להתפלל שוב?

ב-2 המקרים אין צריך לחזור ולהתפלל שוב, ואף מותר לו לכתחילה לגמור את תפילתו, ורק אח"כ לצאת [וכמבואר בשלחן ערוך ובפוסקים או"ח סימן צ"ב סעיף י'].

האם מותר לענות לדברים שבקדושה אחרי אמירת יהיו לרצון בסוף שמו""ע, באמצע אמירת אלוקי נצור?

כדין אמצע הפרק בברכות קריאת שמע, ועדיף שיוותר על אמירת התחנונים ויסיים מיד את תפילתו.

האם מותר לענות "אמן " וכן "ברוך הוא וברוך שמו " לפני שהספקתי עוד לומר "יהיו לרצון " האחרון אבל כבר חתמתי את הברכה האחרונה של "שים שלום " ?

כל זמן שלא סיימת לומר את תפילת "א-לוקי נצור" ושאר התחנונים שרגילים לאומרם אחר התפילה אין להפסיק לאמירת ב"ה וב"ש ולא לאמירת אמן, רק לדברים שמפסיקים בשבילם באמצע ברכות קר"ש. (אמן יש"ר, אמם של "דאמירן בעלמא", "קדוש קדוש.. וברוך כבוד.." בקדושה ועניה על ברכו.)

אם טעיתי בתפילת ש"ע והתחלתי לומר ברכה כלשהיא לא במקום-למשל אני צריכה כעת להתחיל את חונן ובמקום זאת התחלתי בטעות ברך עלינו-מה לעשות? והאם יש הבדל אם כבר אמרתי שם ה' בברכה שהתחלתי או לא?

יש לחזור לאתה חונן בכל אופן.

המתפלל במניין מהיר, שיודע מראש שלא יספיק לסיים את תפילתו עד לאחר קדיש תתקבל של החזן, האם עדיף להתפלל ביחידות? [מדובר במצב שלא מסתדר לו ללכת למניין אחר].

הכרעת הפוסקים היא להתפלל בציבור אף שיפסיד קדיש.

לגבי תפילת נשמת כל חי שאומרים כתפילת תודה/שבח (לא כשהיא חלק מתפילת שחרית של שבת) מה הנוסח – עד איזה מקום אומרים אותה? לפי נוסח ספרד מה ראוי לומר?

יש לומר עד ישתבח. (ולא עד בכלל)

אם נרדמתי בערב, וקמתי באמצע הלילה, האם אני צריכה לומר ברכות השחר, או רק ברכות התורה אם אני רוצה לשמוע שיעור תורה? והאם מותר לי להתפלל ערבית? ועד מתי?

אין לברך ברכות השחר עד הבוקר. ברכות התורה יש לברך אם היתה שינת קבע במיטה. ערבית אפשר להתפלל עד עלות השחר.

האם אשה חייבת באמירת ק"ש על המיטה?

אישה חייבת בקריאת שמע שעל המטה, ובברכת המפיל. הפסוקים שחייבות לומר: פרשה ראשונה של קריאת שמע, ‘בידך אפקיד רוחי…’, וברכת המפיל. [שאר הפסוקים כדאי להוסיף לפי הכח].

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?