פה ניתן להקדיש.
תוכן
אם לומדים בוודאי צריך לברך.
ובבוקר- ראוי לברך גם כן.
אם אומרים תהלים דרך תפילה עדיף לא לברך אם יודעים שחוזרים לישון.
מקובל להורות שעקירה מסיבה צדדית שאינה שייכת לסעודה עצמה לא מחייבת ברכה.
השאלה נכונה, ובאמת לפי כל הפוסקים כולם הברכה היא מזונות כפי שכתבת.
עכ"פ ברור שלמעשה שוקולד עם שברי עוגיות, כיף כף, ופסק זמן מברכים עליהם מזונות. לתשומת לב, אם השוקולד והמזונות נפרדים ולא מעורבים [כמו בקרמבו] מברכים שתי ברכות
אם הם 'נכססים' והם דקים, ברכתם מזונות
אם הסדק אך ורק בידית ולא בגוף הספל עצמו, אין חיסרון והספל כשר
אם הספל בעצמו סדוק, הספל פסול לנטילה [בודאי בספל פלסטיק]
מלכתחילה עדיף לסיים את הברכה עם הש"ץ ביחד ממש וכך לא יצטרך לענות אמן
,אם בכל זאת קרה וסיים לפני הש"ץ ושמע את הש"ץ מסיים את הברכה- יענה אחריו אמן
א באמצע הלילה לא יברך על נטילת ידים, אבל בבוקר יטול שוב פעם וכן יברך
ב יש להחמיר בבוקר שלא ללכת בלי נטילה
לא מועיל לקידוש במקום סעודה, צריך גם מזונות.
כן
א. באמת יותר טוב לצאת ידי חובה מאיזה שכן כדי שהיא לא תצטרך לשתות יין בעצמה, אבל אם אין אפשרות כזאת בצורה סבירה, אפשר להקל בשעת הצורך
בימינו כמעט ואין אפשרות חוץ מיין.
ב. בוודאי לומר, אומרים את זה גם צעירות שלא נשואות וכו' והכוונה באופן כללי הרי זה נאמר בלשון רבים.
אין חיוב לומר, וזה גם לא מועיל, כי צריך לומר בעשרה, אבל בדורות האחרונים יש כאלו שהציעו לומר כעין 'זכר' לקדישו וקדושה וכו'
אפשר לומר עם הזכרת ה' כמו כל לימוד ותפילה
כל דבר שהרואה מבין שעשו פה שינוי [ולכן הוא צריך לברר] הוא טוב. לכאורה צורת משולש בזוית ברורה הוא בסדר לפי זה.
השינוי אינו סיבה להתיר במקרה הזה, אבל יש שני צדדי היתר אפשריים :
א. לחמניות בשיעור אכילת כל המשפחה לסעודות של יום שלם [לאשכנזים, ולספרדים לסעודה אחת] מותרות, ולכן אם יש בני משפחה רבים קרוב לודאי שהשיעור אינו גדול כל כך.
ב. מיני מזונות שלא נאכלים עם בשר או עם חלב לא נאסרים, ובדרך כלל לחם ולחמניות כן נאכלים עם בשר או חלב אבל יתכן שלחמניות אלו בגלל טעמם נאכלים בנפרד- ותלוי באמת לפי האמת בזה.
כן, אם מחליפים מזוזות, צריך לברך שוב.
בין לאשכנזים ובין לספרדים
בעיקרון אפשר, אבל יש קצת הבדל, כי בקידוש זה ממש לכתחילה, אבל הבדלה רצוי ששתיהן ישמעו הבדלה מאיש- ורק אם אין אפשרות כזאת אז יכולות להוציא אחת את השניה בהבדלה
אם הפגיעה היתה חזקה שנחשבת 'מסוכנת', כלומר, לא משהו שכבר כמעט עצר באופן מוחלט אלא שעדיין נסע קצת ואז היתה הפגיעה, ולכן יש כאן באמת נס:
ברכת הגומל למנהג עדות המזרח- בדרך כלל המנהג שלא מברכים בשם ומלכות אלא מברכים בלי שם ומלכות, נשים כמעט ולא מברכות בכלל מלבד בלידה, לכן לא תברך ואם תרצה יכולה ללכת לבית כנסת ולשמוע ברכת הגומל ממישהו אחר שמברך [צריך לומר לו שיוציא ידי חובה]
ברכת ברוך שעשה לי נס - יש מחלוקת אם מברכים על נס כזה, למעשה נכון לברך בלי שם ומלכות.
אם שותים רביעית [לחזו"א 150 מ"ל ולגר"ח נאה 86 מ"ל] בפעם אחת או בשתי פעמים ברציפות, צריך לברך מיד ברכה אחרונה
וההסבר הוא כך- ברכה ראשונה נמשכת בלי גבול כל עוד לא היה היסח דעת, אבל אם עובר זמן 'שיעור עיכול' [שצמא לשתות שוב או לכל היות 72 דקות] א"כ הפסיד את הברכה האחרונה על מה ששתה בהתחלה, ולכן אם שותה רביעית בלי הפסקה או בהפסקה אחת יברך מיד ברכה אחרונה, וממילא בפעם הבאה יברך שוב ברכה ראשונה
כך פוסק המשנה ברורה
מועיל לתופרו [למעשה כשר גם כך]
לא, על תיקון של קלקול לא מברכים
קשה לפרט, אבל ממש אי אפשר לסמוך, צריך לטבול בלי ברכה.
ברכתם מזונות, ואם קובעים עליהם סעודה ברכתם המוציא, וכדין עוגות.
מכיון שלדעת חלק מהראשונים בזמן הזה שאין מלח סדומית מצויה אין חובה במים אחרונים, וכמובא בשו"ע או"ח סי' קפ"א סעיף י', לכן הנשים נהגו פחות ליזהר בזה.
אם הוא לא דיבר עד שהתחיל לאכול מהפיתה עלתה לו ברכתו, אולם אם הוא דיבר שלא מעניני הסעודה לא עלתה לו ברכתו.
מותר ליטול ידים במים הנוטפים מהמזגן, אם הם ראוים לשתיה.
יש לברך שוב שהכל לאחר ברכת המזון.
אין לברך שהכל ולצאת מהבית, בין עם כוס הקפה בין בלעדיה [ע"מ לחזור] משום שהיציאה מחייבת ברכה שוב, משום 'שינוי מקום'. [ואפילו חשב בעת הברכה לצאת.]
אם רואה מבחוץ את מקומו הראשון, בדיעבד אין לחזור ולברך.
יציאה מהחדר [בתוך אותו בית] אינה מחייבת ברכה נוספת, אלא שלכתחילה ראוי לכוון לכך בשעת הברכה.
המברך בבית ע"מ שלא לקבוע בבית לשתות אלא לצאת מיד, אין בו משום שינוי מקום. [משום שלא קבע את מקומו כלל לשתיה בבית.]
אם הם נאכלים להשביע [כמו שזה בדרך כלל] אין לברך, אם הם באים רק לקינוח דנו בדבר הפוסקים, וכתב במשנה ברורה שהמברך לא הפסיד. [דין זה הוא דוקא בעוגה עם מילוי כרוגלך שמרים, לגבי עוגות אחרות יש בזה עוד כמה פרטי דינים, ויש לדון על כל סוג עוגה בנפרד].
אם התחייבת בברכה אחרונה, ויש חשש שיעבור זמן עיכול עד שתשתי שוב ['זמן עיכול' במים הוא באם רוית ושוב את צמאה, ואם לא רוית השיעור הוא כחצי שעה], יש לברך בורא נפשות, ושוב לברך שהכל על השתיה הנוספת.
אם לא התחייבת בברכת בורא נפשות [למשל אם לא שתית רביעית ברצף] או שהתחייבת אבל תשתי לפני שיעבור שיעור עיכול, אין צריך לברך בכל פעם.
אם יצאת מחוץ לבנין יש לברך בכל אופן שוב.
ב. תפוז קלוף נקרא שלם. [עיין שערי תשובה סי' ר"ב ס"ק א'].
ג. אין לפלח את התפוז קודם סיום הברכה כדי לברך על שלם וגדול.
ד. לא ידוע לי דברים מפורשים בפוסקים בקשר לנידון שהעלת אם יש גדול בב' מינים, ומסברא נראה שאין הבדל, ובכל אופן יש כאן את מעלת גדול, וכן שמעתי מהגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל.
מותר. (וא""כ חובה לענות אז אמן).
מזונות.
יש לקחת קודם ירקות לבד ולברך בורא פרי האדמה, ואחר כך מזונות על הקרוטונים. במידה ויש משהו אחר שברכתו האדמה, עדיף לברך קודם מזונות על הקרוטונים ואח”כ אדמה על הדבר ההוא.
במשנה ברורה הובאה מחלוקת בין הפוסקים, וכתב שהמנהג שלא לברך. אמנם יש שנהגו לברך על שתיה חמה, שכן דרך שתייתה [כן העידו שנהג החזון איש ועוד גדולים].
יש לברך רק על הירקות, בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה.
אין לברך על המין שני שוב. [אולם אם אפשר, כדאי להדר ולברך על פרי חדש אחר ולהוציא גם את מין זה, לצאת דעת כל הפוסקים.]
אם כל אחד מברך לעצמו, הגדול שמסובים נוטל ראשון. ואם הוא מוציא את כולם ידי חובה יש הנוהגים שהוא נוטל גם אז ראשון, ויש הנוהגים שאז הוא נוטל אחרון.
אם יש כזית מהמילוי בלבד, בודאי יש לברך בורא נפשות. אם יש כזית רק בצירוף עם הקמח, לדעת הגרב""צ אבא שאול, והגאון רבי מרדכי אליהו, יש לברך בורא נפשות. לדעת הגר""ע יוסף אין לברך ברכה אחרונה כלל.
דייסה נוזלית מאד, ששותים אותה, ברכתה שהכל. אולם אם היא סמיכה מעט, ברכתה מזונות. [המודד לכך הוא האם האדם בולעה בבת אחת, כמשקה, או שהיא מתעכבת מעט בפיו].
דעת רוב הפוסקים שאם היתה הפסקה בדיבור, יש לחזור ולברך על תפילין דרש"י. אולם הנוהג שלא לברך מחשש ברכה לבטלה, אף הוא יש לו על מי שיסמוך, ורצוי לשמוע את הברכה מאחר, ולצאת מידי ספק.
אם האדם לא יצא מהבנין אין הדבר נחשב כהפסק.
בורא פרי האדמה.
יש לקרוא ק"ש שעל המטה גם לאחר חצות. (אמנם יש הנוהגים אז לקרוא המפיל בלא ברכה, ומי שמנהג אבותיו כן ינהג כך.)
בורא פרי האדמה.
מותר לקרוא ספר.
שהכל נהיה בדברו.
אם לא יצאת מחוץ לבנין אין צריך לחזור ולברך.
אין לברך.
לרוב הפוסקים אין לעשות כן [עיין שו"ע יו"ד סימן קפ"א סעיף י"א], אולם לדעת הגר"א [שם ס"ק י"ח] הדבר מותר.
יש לברך, אך ללא שם ומלכות, היות והיה קשר טלפוני.
המנהג הוא שיוצאים ידי חובת הברכה באמירת "הרחמן הוא יברך את אבי מורי..", אא"כ כשמזמנים שאז טוב שהמזמן יאמר את נוסח ברכת האורח.
ברכת המאכל הינה מזונות, אפילו אם אכלו ממנו הרבה, מכיון שאינו אפוי אלא מטוגן. (כל זה בתנאי שהשמן ניתן לתת טעם במאפה, אולם אם שמים רק מעט שמן כדי שלא ישרף התבשיל, דינו כפת הבאה בכיסנין, ואם קבעו עליו סעודה יש לברך המוציא וברכת המזון).
עד השינה הכל נחשב כיום אחד, למרות שהשמש שקעה. (אמנם אמירת "ותחזירנו לשלום" אינה חובה גמורה, רק שהשתרש המנהג כך)
ברכתו המוציא, מכיון שהעמילן נשאר בקמח.
בדרך כלל אני מקדים להגיע לתפילת שחרית לאמירת קרבנות וכו', ואני שומע ממנין סמוך חזרת הש"ץ, קדיש וכדומה, ועניית אמן וכו' מפריעה וקוטעת את האמירה שלי, האם עלי לענות ? בדומה לכך, כשמתקבץ המנין יש האומרים את ברכות השחר בקול על מנת לזכות את הנוכחים בעניית אמן, האם עלי לענות ?
אם ידוע על איזו ברכה עונים אמן, מותר לענות. וכן לגבי קדיש, אם ידוע על איזה קטע עונים אמן, מותר לענות. ואם לא – אין לענות.
אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול תקין של האתר, שיפור חוויית הלימוד באתר 'שתי הלכות ביום', ומדידה סטטיסטית של השימוש באתר.
המידע שנאסף אינו מזהה אותך אישית.
המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות בהתאם ל־ מדיניות פרטיות
You can see how this popup was set up in our step-by-step guide: https://wppopupmaker.com/guides/auto-opening-announcement-popups/
You can see how this popup was set up in our step-by-step guide: https://wppopupmaker.com/guides/auto-opening-announcement-popups/
You can see how this popup was set up in our step-by-step guide: https://wppopupmaker.com/guides/auto-opening-announcement-popups/
[contact-form-7 id="65660" title="טופס לרכישת חוברות"]
[contact-form-7 id="98763" title="גם אני רוצה להודות ולשתף"]
[contact-form-7 id="65312" title="product"]