יום חמישי
ט' כסלו התשפ"ז

נושא: עבודה

עבודה

18 שאלות
בכל יום אני מקבלת מייל של הלכות לשון הרע ותהילים יומי שאלה ראשונה היום מותר לקרוא את המיילים האלו בזמן העבודה? שאלה שניה בזמן לחוץ או שאין גישה למייל קבוע כמו בזמן עבודה וזה לתקופה ארוכה כמו חופשת לידה וכד' האם ניתן לא ללמוד את ההלכות ולקרוא את התהילים? לפעמים זה מוקדש עבור מישהוא וגם מבחינת קביעות (אשכנז)

א. באופן כללי צריך להקפיד מאוד מאוד על זמני העבודה ואסור לקרוא בהם דברים אחרים ואפילו לא הלכות, אבל אם יש הפסקה או זמן שאפשר לקרוא, מתאים שזה יהיה הראשון בתור.

ב. לא כדאי להתחבר למייל בבית רק בשביל ההלכות, בתקופה של שהיה בבית עדיף לומר תהלים

לגבי זמן לחוץ בעבודה - יותר נכון להמשיך בקביעות של ההלכות שיש בזה גם תועלת גדולה.

אם אני תורם מכספי מעשר לעמותה שיש לה סעיף 46, וכתוצאה מכך מס הכנסה מזכה אותי באחוזים מסוימים ממס הכנסה שהייתי אמור לשלם, האם ניתן להוריד מה'מעשר' את כל הסכום שתרמתי, או רק את הסכום שעליו לא הזדכיתי
בעבודה, נטלה פלסטיק עם 2 ידיות, יש סדק לאחת הידיות, עדין לא שבור לגמרי האם כשר לנטילה? מתי לא כשר לנטילה

אם הסדק אך ורק בידית ולא בגוף הספל עצמו, אין חיסרון והספל כשר

אם הספל בעצמו סדוק, הספל פסול לנטילה [בודאי בספל פלסטיק]

בעסקים רבים (גם בעסק שלי) מקובל שכאשר מפנים לקוח לנותן שירות מקביל או משלים (לדוג' - כאשר אני, כיועצת שיווקית, מפנה לקוחה למעצבת גרפית לשם עיצוב פרסומת), והלקוח סוגר את העסקה בזכות ההפניה והודות לאמון שיש לו בהמלצה של המפנה, משלם בעל העסק שאליו הופנה הלקוח לבעל העסק שהפנה אליו את הלקוח עמלת תיווך / הפניה בסך אחוזים מסוימים מסכום הרווח של העסקה. האם מבחינה הלכתית יש ליידע את הלקוח בעובדה שבעל העסק שאליו מפנים אותו - משלם עמלה תמורת ההפניה הזו? (אציין כי אני נוטה לעשות זאת, מבחינה אתית - מקצועית. אך כעת אני כותבת חומר הסברה בנושא הפניות וחשוב לי להביא שם דעת תורה).

בדרך כלל אין צורך ליידע את הלקוח,

אלא אם כן מפנים אותו לאחת יקרה יותר מהמקובל או פחות מוצלחת מהמקובל- רק בגלל אחוזי התיווך.

מה באופן כללי לגבי השימוש בבינה מלאכותית ? שלא תשמש תכף כרב פוסק....

כל המצאה יכולה לשמש לטוב ולרע

אם משתמשים בה לפסוק הלכות זה אכן חמור מאוד מאוד

אבל אם משתמשים בה לתמונות ודמויות זה בסדר גמור. (כלי לגרפיקה וכד')

לאחר התכתבות בנושא בינה מלאכותית - נושא חדש שפורץ בעולם. למשל, קיבלנו במייל תמונות של בריאת העולם שיצרה הבינה המלאכותית מה התייחסות דעת-תורה בנושא?

באופן כללי זה בסדר, הרי רוב התמונות נערכות בכל מקרה על ידי אנשים בצורה דומה ממש, ואפשר לקרוא גם לזה הדמיה של בריאת העולם.

מאז ומעולם היו תמונות כאלו ואחרות, וההבדל רק בחדות ובעיצוב, כך שאין עם זה בעיה

כמובן שיש להשמיט הדמיה של 'תמונות' של אדם או של חוה!

משרד התחבורה הרחמן שלנו זיכה את כרטיס הרב קו של כל מי שהיה מוטען לו חפשי חודשי בתחילת המלחמה, בחודש חינם לחוזה זהה. לאשתי חפשי חודשי, והיא זוכתה בחודש, למרות שהיא השתמשה גם בתחילת המלחמה רגיל היות ועבודתה לא נפסקה. השאלה היות והמעסיק משלם נסיעות בסכום של חופשי חודשי, האם "המתנה " הזאת ממשרד התחבורה שייכת לאשתי, או שצריך לתת את זה למעסיק ?

זה שייך לך.

אני מעוניין בבעל מקצוע שיעשה עבורי מלאכה (עימוד ספר), ואני מעוניין לשלם לו רק לאחר זמן מסוים, הוא כמובן מעדיף לקבל את כל הכסף מיד. אני רוצה להציע לו שאני אתן לו עבודה (אמליץ לחבר טוב שצריך ג"כ מעמד), ותמורת זאת הוא ידחה לי את התשלום ב 3 חודשים, האם יש בכך משום ריבית (הוא למעשה 'מלוה' לי את הכסף של העבודה שאני צריך לתת לו, ואני 'נותן' לו לקוח). אציין, כי יתכן שזה דבר ששווה ממש כסף, כיון שיש מעמדים שנותנים אחוזים למי שמביא להם לקוחות. האם יש דרך מותרת לעשות זאת?

אפשר בשלב ראשון לתת לו את ההמלצה בלי להתנות בדחיית התשלום
ואחרי כמה ימים לבקש את דחיית התשלום בלי לומר שזה בגלל ההמלצה, ולקוות שיהיה לו שכל ולב.

אני עובדת כמזכירה במשרד, ותפקידי הוא לענות לשיחות נכנסות. בכל בוקר כשאני מגיעה לעבודה אני מקדישה 10 דקות לתפילת שחרית, ואחר כך רושמת את שעת הכניסה. שאלתי היא במקרה ובאותם 10 דקות שהתפללתי לא היו שום שיחות טלפון, האם אני יכולה לחשב את הדקות האלו כשעות עבודה?

אם את מתפללת שמונה עשרה וכדומה, באופן שגם אם יהיו שיחות טלפון לא תוכלי להרים, אין לחשב את הזמן הזה כשעת עבודה.

אני עובדת בניקוד ספרים. לפני כחמש שנים ניקדתי ספר מסוים, איני זוכרת למי. כעת מישהו רוצה לקנות ממני את הספר המנוקד, האם מותר לי למכור את החומר למישהו נוסף?

החומר המנוקד הוא רכושו של המעביד הראשון, ואי אפשר למכרו בשום אופן ללא רשותו.

יש תקופות שבמקום העבודה, אין עומס של עבודה, ובזמן הזה אני עוסקת בענינים אישיים. השאלה האם עלי לעורר עניין זה עם המנהלת, ולומר לה על כך?

אם המנהלת יודעת שיש לך זמנים פנויים [בגדרי הנורמה כנ"ל], אינך צריכה לעורר את הדבר. אולם אם אינה יודעת על כך מוטל עליך לשוחח איתה על הנושא.

נתבקשתי לכתוב תצהיר לבית משפט, ולפרט בו דברים שנעשו על ידי אחד העובדים בעסק, באם אעשה כן אצטרך לפרט התנהלויות לא תקינות מבחינה ממונית שהייתי עד להם, וגרמו נזקים לאחרים. האם מותר לי לכתוב את התצהיר ולהגישו לבית המשפט?

יש להמנע מכתיבת התצהיר [על אף שמצוה להציל עשוק מיד עושקו, מכל מקום כיון שעל פי דין תורה אי אפשר להוציא ממון בעד אחד, וגם בהרבה מקרים בית המשפט מחייב יותר ממה שהיו מחייבים בבית דין לפי דין תורה, על כן אין להתערב בדבר. יעוין בכל זה בחפץ חיים הלכות רכילות כלל ט סעיף ב וסעיף יב

במקום עבודתי יש עובדת המשתמשת לרעה לקניית ומכירת מניות דרך האינטרנט במשך שעות רבות ביום. היא מנסה להסתיר זאת מהסביבה על ידי פתיחת מסמכים נוספים, אך ניתן לראות זאת בבירור. האם אני יכולה לרמוז זאת לאחראי על המחשבים, למשל להמליץ בפניו על רכישת תוכנה העוקבת אחרי ביצועי העובדים במחשב וכדומה?

צריך להעביר מידע ברמז, באופן שלא ייגרם נזק למפעל, ומאידך לא להזיק לעובד יותר מהנצרך. לכן נראה שעדיף לרמוז לאחראי על המיחשוב לחסום את האינטרנט, או לקנות תוכנה ולהודיע לעובדים שנקנתה תוכנה שכזו, בלי לפרט שם של עובד מסוים.

האם מותר להתלונן על רופא שאינו ממלא את תפקידו כראוי [מגיע באיחור של חצי שעה, משוחח שיחות פרטיות בזמן שפציינטים ממתינים, מבלה זמן בלתי סביר בהכנת קפה וכדומה], אם אתלונן עליו בפני המעסיקים – יתכן שהדבר ישפיע על המשך העסקתו. האם הדבר מותר?

יש לנסות קודם כל להוכיח את הרופא [כדאי לשלוח מכתב בעילום שם ולהתרות בו], ואם המצב יימשך – מותר להתלונן. רק יש להזהר שלא לעשות זאת בגלל רגשות נקם.

אני עובד בחנות, ולפני כמה שבועות שכח אחד הלקוחות לקחת את העודף, האם אני יכול לקחת לעצמי? להעביר לבעל הבית? או לתת לצדקה?

יש להעביר לבעל הבית.

דיברתי לשון הרע על חבר לעבודה, שהיה לקראת פיטורין. דיברתי עם אחראי על המחלקה בעיקר על מנת שידריך את העובד [כיון שהוא לא הסכים לשמוע ממני ייעוץ], אבל לא רק שהוא לא הדריך אותו כראוי, אלא העביר את המידע השלילי להנהלה. אחר כך התברר לי שעמדו לפטר אותו ממילא, רק שהדברים שלי הוסיפו שמן למדורה. אותו עובד אינו יודע שאני העברתי את האינפורמציה המסוימת הזו, שהיתה חלק מהסיבה לפיטוריו, ואם אבקש ממנו מחילה אני בטוח שהוא ייפגע ויצטער מאוד, מה עושים?

קשה כמובן לענות מרחוק, בלי להכיר את התמונה מקרוב, על כן אענה באופן כללי: א] אם על פי הדין התקיימו כל תנאי היתר לשון הרע לתועלת, אין צורך לבקש מחילה כלל. ב] אם היה אסור לספר, אולם הסיפור לא הוסיף נזק, גם אין צורך לבקש מחילה, ורק לעשות תשובה בין אדם לקונו. ג] אם הסיפור היסב נזק, יש לבקש מחילה, אולם לא באופן שיוסיף פגיעה חלילה, אלא למשל להתקשר קודם יום כיפור לאחל שנה טובה ולבקש מחילה באופן כללי אם אירע משהו ביחסי העבודה.

במסגרת עבודתי אני מגיעה מידי פעם לכיתות הנמוכות בבתי ספר שונים, לאחרונה הגעתי לכיתה שבה המורה התנהגה בצורה מזעזעת, צעקה על הילדות וכו', האם מותר לי לדווח על הממונים עליה על ההתנהגות החריגה.

יש לברר האם מדובר במקרה חד פעמי או בדבר קבוע [אפשר אולי לברר אצל המחנכת], אם מדובר בדבר חד פעמי אין לעשות דבר. אם הדבר קבוע, יש לנסות להוכיחה קודם [מסתבר שכדאי לשלוח מכתב אנונימי כביכול בשם אחד ההורים ולהבהיר שאם הדבר ימשיך נאלץ להודיע על כך לממונים עליה]. אם למרות כן הדבר ימשך צריך לדווח על כך, אולם יש ליזהר מאוד בתנאי היתר סיפור לתועלת, א. לכוון אך ורק לתועלת ולא עם חשבונות אישיים חלילה. ב. לא להגזים, ולספר אך ורק את הנצרך.

אני עובדת במשרד גדול, ישנם פעמים שאין עבודה בשטח מבחינת המעסיק, האם מותר לי במצבים כאלה להעביר כרטיס כדי להירשם שנכנסתי ואח"כ להעדר מהעבודה, ולחזור אחרי כמה שעות?

בלי רשות מפורשת מהמעסיק אסור לעשות כך.

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?