מסכת שקלים, פרק ז, משנה ה

משנה ה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְמַשְׁכְּנִין אֶת מוֹצְאֶיהָ, עַד שֶׁהוּא מֵבִיא נְסָכֶיהָ. חָזְרוּ לִהְיוֹת מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּבוֹרְחִין. הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיְּהוּ נְסָכֶיהָ בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר:

בָּרִאשׁוֹנָה – בתחילה, הָיוּ מְמַשְׁכְּנִין אֶת מוֹצְאֶיהָ – היו מחייבים את המוצא בהמה להקריבה ולהביא את נסכיה, ואם לא היה רוצה היו נוטלים ממנו משכונות עַד שֶׁהוּא מֵבִיא בעל כרחו את נְסָכֶיהָ. ומחמת כן חָזְרוּ בני אדם המוצאים בהמה סביבות ירושלים לִהְיוֹת מַנִּיחִין אוֹתָהּ, וּבוֹרְחִין, כדי שלא יתחייבו בנסכיה. ומחמת כן הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיְּהוּ נְסָכֶיהָ של בהמה כזו בָּאִין מִממון שֶּׁל צִבּוּר.