יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שקלים, פרק ז, משנה ד

משנה ד: בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד מִגְדַּל עֵדֶר, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, זְכָרִים, עוֹלוֹת. נְקֵבוֹת, זִבְחֵי שְׁלָמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרָאוּי לִפְסָחִים, פְּסָחִים קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלשִׁים יוֹם:

במשניות הקודמות התבארו דיניהם של מעות שנמצאו במקום מסופק, וכן של איברי בהמה שנמצאו במקום מסופק. משנתנו דנה בבהמות חיות שנמצאו סמוך לירושלים, מה דינם.
בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת בשטח שמִירוּשָׁלַיִם וְעַד מקום שנקרא 'מִגְדַּל עֵדֶר', וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ – וכשיעור זה, של המרחק בין ירושלים למגדל עדר, לכל צד אחר מצדדי ירושלים, זְכָרִים, הרי הם בחזקת עוֹלוֹת, ונְקֵבוֹת הרי הם בחזקת זִבְחֵי שְׁלָמִים, לפי שכך הם רוב הזכרים והנקבות שבירושלים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרָאוּי לִפְסָחִים, הרי הוא בחזקת פְּסָחִים, והמוצאו יכול להשתמש בו לקרבן פסח, וכשיבוא בעליו יתן לו את דמיו, והיינו קֹדֶם לָרֶגֶל – לחג הפסח שְׁלשִׁים יוֹם, שמאותו זמן מתחילים לדרוש בהלכות החג, ובני אדם מתחילים להפריש בהמות לשם קרבן פסח.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)