מסכת שבת, פרק א, משנה ח

משנה ח: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן, וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵס נָכְרִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכֻלָּן, בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ.
משנה ח: מחלוקת נוספת: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן – לאדם המעבד עורות, אף שהוא נכרי, וְלֹא – וכן אין נותנים כֵלִים – בגדים לְכוֹבֵס נָכְרִי, אֶלָּא אם יש שהות ביום כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם – בערב שבת, שאם לא כן יש בכך משום 'שביתת כלים', שסוברים בית שמאי שאדם מצווה על שביתת כליו. וּבְכֻלָּן – בכל הדינים שהתבארו לעיל, בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ – כל זמן שלא שקעה השמש, ולא נכנסה השבת.