ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ג, כד-כה

כד) חצר קטנה שנפרצה במלואה – כל הכותל שלה נפרץ לחצר גדולה הצמודה אליה, מבעוד יום, ובאופן זה העומדים בחצר הקטנה אינם רואים כל מחיצה ביניהם לבין החצר הגדולה, ואילו העומדים בחצר הגדולה רואים מחיצה ביניהם, כיון שמצידי החצר הקטנה יש כתלים, ולכן אנשי החצר הגדולה מערבין לעצמן, ומותרים לטלטל על ידי עירוב זה, שהרי נשאר להן פצימין מכאן ומכאן – משני צידי החצר הקטנה, המבדילים אותם מהחצר הקטנה, והרי זה ככל חצר שיש לה פתח לחצר אחרת, שאין החצר האחרת אוסרת עליה את הטלטול, ואנשי החצר הקטנה אסורין להוציא מבתיהן לחצר שלהן, עד שיערבו עם בני הגדולה עירוב אחד, כיון שדיורין של גדולה חשובין כחלק מהחצר הקטנה, שהרי ביחס לאנשי החצר הקטנה אין כל מחיצה ביניהם, ואין דיורי קטנה חשובין כגדולה, כיון שיש את צידי הכתלים המפרידים ביניהם, וכמו שהתבאר.

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!