(70) שער הזכירה, פרק טו

וְגַם הַשָּׂטָן מִתְגָּרֶה בְּבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, כִּדְאִיתָא בְּגִיטִין הַנְהוּ בֵּי תְּרֵי דְּאִגָּרֵי בְּהוּ שָׂטָן, דְּכָל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲווּ קָא מִנְצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִקְּלַע ר' מֵאִיר לְהָתָם, עַכְּבִינְהוּ תְּלָתָא בֵּי שִׁמְשֵׁי עַד דַּעֲבַד לְהוּ שְׁלָמָא, שַׁמְעֵהּ דְּקָאָמַר: וַי דְּאַפְּקֵהּ ר' מֵאִיר לְהַהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵהּ.

אוֹתָם שְׁנַיִם, שֶׁהִתְגָּרָה בָּהֶם הַשָּׂטָן, שֶׁכָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה. הִזְדַּמֵּן ר' מֵאִיר אֶצְלָם וְעִכְּבָם שְׁלשָׁה עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת (מִלָּרִיב בֵּינֵיהֶם), עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. שָׁמַע שֶׁאוֹמֵר (הַשָּׂטָן): אוֹי לִי; שֶר' מֵאִיר הוֹצִיאַנִי מִבֵּיתָם. (תרגום)

וְאִיתָא בְּיַלְקוּט קֹרַח: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה מַחֲלֹקֶּת עוֹשָׂה, שֶׁכֵּן מַחֲלֹקֶת חָסֵר ו' בְּנוֹטְרִיקוֹן: מַכָּה חָרוֹן לִקּוּי קְלָלָה תַּכְלִית, כְּלוֹמַר שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת מְבִיאָה כְּלָיָה לָעוֹלָם. וּלְפִי גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּחֲלֹקֶת כֵּן יִגְדַּל עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק י"ח, וּלְכָךְ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קֹרַח: "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרֻאֵי מוֹעֵד" וְגוֹ' לְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת גֹּדֶל עֲוֹנָם.

הטקסט של 'שמירת הלשון' עם הניקוד מתוך מאגר 'תורת אמת', וזכויותיו שמורות לו