יום רביעי
כ"ו תשרי התשפ"ז

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שביתת יום טוב, פרק ו, ג-ד

ג) עירובי תבשילין, שיעורו אין פחות מכזית, בין אם עשאו לצורך אחד, ובין אם עשאו לאלפים, ואין עושין עירוב זה לא בפת, ולא בריפות וכיוצא בהן, אלא בתבשיל שהוא פרפרת, והיינו שאוכלים אותו עם הפת, כגון בשר ודגים וביצים וכיוצא בהן, ואפילו עדשים שבשולי קדרה, ואפילו שמנונית שעל גבי הסכין שחותכין בה הצלי, גורדו מהסכין, ואם יש בו כזית סומך עליו משום עירובי תבשילין:
ד) 'תבשיל' שאמרו לענין עירוב זה, אפילו צלי, אפילו שלוק, אפילו כבוש או מעושן, אפילו דגים קטנים שהדיחן במים חמין, והדחתן היא בשולן לאכילה, הרי זה סומך עליהן:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".

(הקדמת הרמב"ם)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?