מצוה רלו) שלא לרכל
פרשת קדושים
"לא תלך רכיל" (ויקרא יט טז)
מצות לא תעשה, שנמנענו מרכילות, שנאמר 'לא תלך רכיל'. והענין הוא, שאם נשמע אדם מדבר רע על חברו, לא נלך אליו ונספר לו פלוני מדבר עליך כך וכך, אלא אם כן תהיה כוונתנו לסלק הנזקים ולהשבית ריב.
משרשי המצוה, כי השם חפץ בטובת הבריות אשר ברא, וציונו בזה כדי להיות שלום בינינו, כי הרכילות מביאה לריב ומצה.
הרבה אזהרות הזהירונו חז"ל על הרכילות ועל לשון הרע שותפו, ואמרו שממית שלשה, את האומרו, את המקבלו ואת מי שנאמר עליו, והמקבלו חמור יותר מכולם. ואמרו שבכלל אבק לשון הרע הוא המשבח את חבירו בפני שונאו.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. ואף שאין לוקים בבית דין על עבירה זו, כמה שלוחים יש לקב"ה להלקות על הדבר.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
