שיעור 310, ספר תהילים, פרק סט, יג-טו

(יג) יָשִׂ֣יחוּ בִ֭י יֹ֣שְׁבֵי שָׁ֑עַר וּ֝נְגִינ֗וֹת שׁוֹתֵ֥י שֵׁכָֽר׃

(יד) וַֽאֲנִ֤י תְפִלָּתִֽי־לְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בְּרָב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּֽאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃

(טו) הַצִּילֵ֣נִי מִ֭טִּיט וְאַל־אֶטְבָּ֑עָה אִנָּֽצְלָ֥ה מִ֝שֹּֽׂנְאַ֗י וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי מָֽיִם׃

(יג) אמנם באותו זמן אשר יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר, וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר – ושותי השיכר יחברו עלי מנגינות להתלוצץ עלי.

(יד) באותה עת וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ, כי זמן כזה שהרשעים מתלוצצים עלי מחמת אמונתי בה' זהו עֵת רָצוֹן, ובעת ההיא תפילתי היא, אֱלֹהִים, בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי – ענה לי מצד מידת החסד שלך, וענני בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ – מצד אמיתות הבטחתך, שאמרת שתושיעני.

(טו) וכנגד מה שאמר בתחילה (פסוק ג') "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה", מבקש עתה הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה, וכנגד מה שאמר (שם) "בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי", וכן אמר (פסוק ה') "רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם", מבקש עתה, אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי, וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם, וכאילו אומר, כשאנצל ממעמקי המים אני מתיירא מהשונאים האורבים לי על שפת המים, ולכן הצילני משני הדברים.