הלכות מידות ומשקולות [שנה א, כי תצא, ד]

ד. אף על פי שאמרו שאין לעשות משקלות מן מיני מתכות, כי אם מצחיח סלע, מ"מ בזה"ז נהגו לעשות משקלות של מתכות ע"פ חוקי הממשלה, כי הממשלה עושה אותם בחותם שלה ומוסרתם לכל אדם הצריך לזה, ונמצא שהכל מסכימים לכך, ולכן אף על פי שברוב הימים נחסרים מעט, הכל יודעים זאת, ומסכימים לכך.

מיהו חנוונים שמוכרים שמן שומשמין בכלי של מדה שיש להם, וזה הכלי לרוב הימים נדבקים בו שמרים כטיט עב בקרקעיתו ובדופניו, ועי"כ מוכרח שהמדידה שתהיה בו היא חסרה, ולכן צריך החנווני לנקותו היטב שתי פעמים בשבוע מכל שמרים הנדבקים ומתקבצים בו, כיון שהוא מוכר תדיר, אבל אלו שיש להם מקום שקורין בערבי בזאר"ה ששם עושין מלאכת השמן ומוכרים לחנונים בכלי גדול שקורין בערבי פאר"ג, אין אלו מוכרים ומודדים בכלי זו תדיר כמו החנוני, וגם עוד אלו דרכן להשהות המדה הפוכה על כלי הלוקח אחר שנפסק ממנה הקלוח עד שיטיפו ממנה שלשה טיפין, לכן אפשר שיש לאלו דין הסיטון דארז"ל שצריך לקנח מדות הלח אחד לשלשים יום.