445. ספר (ו)

שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה, חַיָּב לִתֵּן לֵב לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְדַקְדֵּק בִּקְרִיאַת הַפָּרָשָׁה, בְּכָל טְעָמֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ כְּתִקּוּנָהּ, לֹא יֶחְסַר כָּל בָּהּ. כִּי מִלְּבַד שֶׁגְּנַאי הַדָּבָר אִם יִטְעֶה, וְאַף אִסּוּר יֵשׁ בַּדָּבָר, וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת הַטָּעוּת יִתְחַלֵּף הַפֵּרוּשׁ, וְלִפְעָמִים נִמְצָא מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, עוֹד יֵשׁ בָּזֶה חִסָּרוֹן מַה שֶּׁמְּקַלְקֵל לְמַעְלָה לְפִי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים. וְהַחַזָּן שֶׁיְּהֵא נִזְהָר בִּקְרִיאָתוֹ שֶׁתְּהֵא בִּקְרִיאָה נֶאֱמָנָה, יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן וּכְשׁוֹשַׁנָּה.