459. עבודת ה' (א)

עֲבוֹדַת הַשֵּׁם צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, עֲבוֹדָה תַמָּה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, בְּכָל פְּרָטֶיהָ, תִּקוּנֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ. וְכָל אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת – יַעֲשֶׂה, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוָה כְּתִקּוּנָהּ בַּשְּׁלֵמוּת הַפְּנִימִית שֶׁל כַּוָּנַת הַלֵּב. וְאָמְנָם, בְּוַדַּאי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְכָל אָדָם אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשִׁעוּר יְכָלְתּוֹ, וְאַף אִם יַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה, יְקַבֵּל שָׂכָר עַל עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְעַל אֲשֶׁר לֹא נִדְחַק וְנִכְנַס בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לִכָּנֵס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת הָאָדָם בְּיוֹם הַדִּין לָמָּה לֹא עָסַקְתָּ בְּפִלְפּוּל, בְּרָזֵי תּוֹרָה וּבְמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה.