(172) שער התורה, פרק ב

וְזוֹכֶה גַּם כֵּן עַל יְדֵי הַתּוֹרָה לִנְשָׁמָה בְּרֵאשִׁית: פְּקוּדָא חַמְשָׁאָה כְּתִיב: "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה", בְּהַאי אִית תְּלַת פְּקוּדִין, חַד לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּלְאִשְׁתַּדָּלָא בַּהּ, וּלְאַפָּשָׁא לַהּ בְּכָל יוֹמָא, לְתַקָּנָא נַפְשֵׁהּ וְרוּחֵהּ, דְּכֵיוָן דְּבַר נָשׁ יִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְתָא אִתְתַּקָּן בְּנִשְׁמְתָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא כוּ'. דְּכַד בַּר נָשׁ לָא אִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְתָא לֵית לֵהּ נַפְשָׁא קַדִּישָׁא, וְנַפְשָׁא קַדִּישָׁא דִּלְעֵילָא לָא שָׁרְיָת עֲלֵהּ, וְכַד אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא בְּהַהִיא רְחִישׁוּ דְּרָחֵישׁ בַּהּ, זָכֵי לְהַהוּא נֶפֶשׁ חַיָּה וּלְמֶהְדַּר כְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין, דִּכְתִיב: "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו", אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְעַסְּקִין בְּאוֹרַיְתָא דְּאִקְרוּן מַלְאָכָיו בְּאַרְעָא כוּ', הַאי בְּהַאי עָלְמָא, בְּהַהוּא עָלְמָא, תְּנִינַן, דְּזַמִּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לוֹן וְכוּ'.

תרגום: מִצְוָה חֲמִישִׁית כָּתוּב: "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה", בָּזֶה יֵשׁ שָׁלשׁ מִצְוֹת, אַחַת לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בָּהּ וּלְהוֹסִיף בָּהּ בְּכָל יוֹם לְתַקֵן נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִתְקָן בִּנְשָׁמָה אַחֶרֶת קְדוֹשָׁה וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם לֹא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵין לוֹ נֶפֶשׁ קְדוֹשָה, וְנֶפֶשׁ הַקְדוֹשָׁה שֶׁמִלְּמַעְלָה לֹא שׁוֹרָה עלָיו, וּכְשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּרְחִישַׁת הַשְּפָתַיִם שֶׁמְּרַחֵשׁ, זוֹכֶה לְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ חַיָּה וְלִהְיוֹת כַּמַּלְאָכִים הַקְדוֹשִׁים, שֶׁכָּתוּב: "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו", אֵלֶּה הֵם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרְאוּ "מַלְאָכָיו" בָּאָרֶץ כוּ'. וְזֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא לָמַדְנוּ, שֶעָתִיד הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְכוּ'.