שיעור 357, ספר תהילים, פרק עז, יד-טז
(יד) אֱ֭לֹהִים בַּקֹּ֣דֶשׁ דַּרְכֶּ֑ךָ מִי־אֵ֥ל גָּ֝ד֗וֹל כֵּֽאלֹהִֽים׃
(טו) אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָֽעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ׃
(טז) גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה׃
(יד) כי באמת אתה אֱלֹהִים, בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ – דרכך מצד עצמך היא בקודש, שהקודש הוא נבדל מכל ואינו תלוי בשום דבר, ומחמת כן יש לו חוקים קבועים וסדורים, ואין צורך בשינויים והנהגות מחודשות, כי מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים, אשר בגדולתו העצומה הוא שולט על כל הסיבות והתוצאות מראשית ועד אחרית, באופן שמעשיו מצד עצמם אינם צריכים שום שינוי או תיקון, כי כולם תלויים בו, וכולם נעשו בתכלית השלימות.
(טו) אמנם, הטעם לכך שאַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא, לשדד את מערכות הטבע ולהנהיג את העולם לעיתים בדרכי נס ופלא, הוא מפני בני האדם, שנתן להם ה' את כח הבחירה, וכיון שבבחירתם טועים הם לחשוב שההנהגה הקבועה והטבעית מוכיחה שעזב אלהים את הארץ, לכן הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ על ידי עשיית מעשים היוצאים מגדרי הטבע, ועל ידם מכירים כל העמים את כח ה' וגבורתו התמידיים בארץ.
(טז) וכן הנהיג ה' הנהגות של ניסים ונפלאות בעת אשר גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, באופן שכל ההנהגות היוצאות מגדרי הטבע הם רק בעבור בני האדם, כי מצד ה' ושלמותו היה די בבריאת העולם והנהגתו הקבועה בדרכי הטבע, וכיון שכך, בשעה שאין ישראל נוהגים בדרך הטובה והראויה, הרי הם הגורמים לכך שלא ינהיג אותם ה' בדרכי נס ופלא, סֶלָה (-סיום הענין).
