511. צדקה (ג)

וּבִכְלָל 'עֲנִיֵּי עִירְךָ' הוּא עֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עֲנִיִּים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל 'תַּלְמִיד חָכָם, הַכֹּל כִּקְרוֹבָיו'. וְיָדוּעַ מַעֲלַת הַמְּהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, וּכְמַאֲמַר חז"ל, אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, עֲשֵׂה אוֹתָהּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה. וּבְכָךְ מְקַיֵּם הוּא כַּמָּה מִצְווֹת, צְדָקָה, מַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה, מְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, מֵבִיא דּוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם, שֶׁהוּא כְּמַקְרִיב בִּכּוּרִים, עוֹשֶׂה צְדָקָה עִם בְּנֵי אָדָם הַמְהֻגָּנִים. וּמַה מְאֹד גָּדוֹל שְׂכָרוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חז"ל שֶׁגָּדוֹל הַמְּסַיֵּעַ לַחֲבֵרוֹ לִלְמֹד, עַד שֶּׁהִקְדִּים הַכָּתוּב אֶת זְבוּלוּן לְיִשָּׂשׂכָר, כֵּיוָן שֶׁזְּבוּלוּן תּוֹמֵךְ בְּיִשָׂשׂכָר שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת צֵל וְחֻפָּה לְבַעֲלֵי מִצְווֹת הַמַּחְזִיקִים בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, אֵצֶל בַּעֲלֵי תּוֹרָה.
וְעוֹד טַעַם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה עִם תַּלְמִיד חָכָם עָנִי, כִּי גְּדוֹלִים צָרְכֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר אָדָם, שֶׁאֵינָם מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים, וְאֵין דַּרְכָּם וְאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדָם לְהִתְבַּזּוֹת בִּבְלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת, וְצָרִיךְ לָתֵת לָהֶם דֵּי מַחְסוֹרָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְרוּדִים וְתִהְיֶה מִשְּׁנָתָם שְׁלֵמָה וַעֲבוֹדָתָם תְּמִימָה, בְּאֹפֶן שֶׁאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. וְרַבּוּ מַעֲלוֹתָיו שֶׁל הַמַּחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמְהַנֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו, כַּמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי חז"ל.