ספר זמנים: הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה, כא-כב

כא) דרך הסכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים. אמנם גם אם היתה מעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה, כשרה. היה הסכוך מדובלל, והוא הסכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה, כשרה, ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד שלשה טפחים. ואם היה ברוחב זה (חלק הסכך) העולה טפח או יתר, אף על פי שהוא גבוה יתר משלשה טפחים, רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפת זה (-חלק הסכך) היורד, והוא – ובתנאי שיהיה מכוון כנגד שפת היורד:
כב) העושה סוכה על גבי סוכה, התחתונה פסולה, כמי שעשה סוכה בתוך הבית, והעליונה כשרה. במה דברים אמורים שהתחתונה פסולה, בשהיה גובה חלל העליונה עשרה טפחים או יתר, והיה גג התחתונה יכול לקבל כרים וכסתות של עליונה אפילו על ידי הדחק, אבל אם אין גובהה של עליונה עשרה, או שלא היתה התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפילו על ידי הדחק, (אף) התחתונה כשרה. והוא – ובתנאי שלא יהיה גובה שתיהן יחד יתר על עשרים אמה, לפי שהתחתונה, בסכך העליונה היא נתרת, ואם יש מקרקעית התחתונה ועד סכך העליונה עשרים אמה, הרי זו כסוכה שיש בגובהה עשרים אמה, שהיא פסולה.