574. ריבית (ב)

וְיֶחֱרַד הָאִישׁ וְיִפְחַד שֶׁלֹּא יִגַּע אִסּוּר רִבִּית בְּמָמוֹנוֹ, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֶּחֱרַד שֶׁלֹּא יִגַּע בְּשַׂר חֲזִיר אוֹ דָּם בְּמַאֲכָלוֹ, כִּי כֵן בֶּאֱמֶת הוּא חָמוּר יוֹתֵר, שֶׁהָאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר וְדַם וְכַדּוֹמֶה, אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא עַל לָאו אֶחָד, וּבְרִבִּית עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרוֹת קַלּוֹת 'בְּנוֹת מַזָּל', שֶׁהַכֹּל נִזְהָרִים בָּהֶם מְאֹד, וְאִם יֵצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל שֶׁיַּעַבְרוּ עֲלֵיהֶם – תְהוֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶם שֶׁיָּצְאוּ מִדַּת יְהוּדִית, וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת יוֹתֵר חֲמוּרוֹת, שֶׁאֵין נִזְהָרִים בָּהֶם, וְנַעֲשׂוּ כְּהֶתֵּר, כְּגוֹן עֲוֹן רִבִּית, וְלָשׁוֹן הָרַע, וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וְהַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה, וְכָהֵנָּה רָעוֹת רַבּוֹת, וּבִטּוּל תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִשְׁמֹר אֶת כֻּלָּם.