ספר זמנים: הלכות שקלים, פרק ד, ז-ח
ז) מגיהי ספרים (-ספרי תורה) שבירושלים, ודיינין שדנין את הגזלנין בירושלים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. וכמה היו נוטלים, תשעים מנה בכל שנה. ואם לא הספיקו להן, מוסיפין להן. אף על פי שלא רצו, מוסיפין להן כדי צרכן, והם ונשיהם ובניהם ובני ביתן:
ח) כֶּבֶשׁ היו בונין מהר הבית להר המשחה (-להר הזיתים) שעליו מוציאין פרה אדומה, וכבש שמוציאין עליו שעיר המשתלח, ושניהם נעשין משירי הלשכה. וכן מזבח העולה, וההיכל, והעזרות, נעשין משירי הלשכה. אמת המים שבירושלים, וחומת ירושלים, וכל מגדלותיה, וכל צרכי העיר ירושלים באין משירי הלשכה. ועובד כוכבים שהתנדב מעות לדברים האלו, או לעשות עמהם בחנם, אין מקבלין ממנו, ואפילו היה זה גר תושב, שנאמר לגבי בניית בית המקדש השני בזמן עזרא הסופר, כשבאו הגויים לסייע להם בבניה, 'לא לכם ולנו לבנות' וגו', ונאמר 'ולכם אין חלק' וגו':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
