608. שקר (א)

נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי", וְהַמְשַׁקֵּר הוּא מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה. וְאָמְרוּ חז"ל, כָּל הַמְּשַׁקֵּר כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
וְזֶה אֶחָד מִסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָם מְשַׁקְּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית". וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדָּה זוֹ לְדַבֵּר שְׁקָרִים, עוֹבֵר עַל מַה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר בְּשׁוּם עֲבֵרָה לְשׁוֹן הַרְחָקָה כְּמוֹ בַּעֲבֵרָה זוּ, וְנוֹסַף עַל זֹאת, הוּא חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עַם, שֶׁהֲרֵי אֲפִילוּ הַגּוֹיִים, "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר", יֵשׁ מֵהֶם שֶׁנִּזְהָרִים מְאֹד מִלְּדַבֵּר שֶׁקֶר, לְפִי שֶׁהַדַּעַת הַיְּשָׁרָה רוֹאָה וְיוֹדַעַת שֶׁהוּא דָּבָר מְכֹעָר, שָׂנְאוּי וּמְתֹעָב, וְכָךְ עוֹנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי, שֶׁאֲפִילוּ אוֹמֵר אֱמֶת אֵין שׁוֹמְעִים לוֹ, שֶׁקּוֹנֶה שֵׁם רַע לְעַצְמוֹ שֶׁאֵין בְּפִיו דְּבַר אֱמֶת. ולְעֻמַּת זֹאת, הַמְדַבֵּר אֱמֶת קוֹנֶה שֵׁם טוֹב לְעַצְמוֹ.