שיעור 451, ספר תהילים, פרק צד, ה-ח

(ה) עַמְּךָ֣ יְהוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ׃

(ו) אַלְמָנָ֣ה וְגֵ֣ר יַֽהֲרֹ֑גוּ וִ֖יתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ׃

(ז) וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ וְלֹֽא־יָ֝בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב׃

(ח) בִּ֭ינוּ בֹּֽעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ׃

(ה) ואותם פועלי און יוסיפו ויטענו, הרי הרשעים הללו, את עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ.

(ו) אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ, כי הם הורגים את הצדיקים ואת החלשים, ואף על פי כן אינם נענשים.

(ז) וַיֹּאמְרוּ אותם פועלי און מכח ראיות וטענות אלו, כי לֹא יִרְאֶה יָּהּ, שאינו משגיח על הנעשה בעולם, שאילו היה משגיח, היה מעניש את הרשעים, וטעותם היתה כיון שחשבו שההתבוננות במעשי בני אדם יכולה להיות רק על ידי כלי ראיה גשמיים, וכיון שה' הוא רוחני אינו יכול לראות את מעשי בני האדם, והוסיפו לומר, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב לדעת כלל את הנעשה בעולם, כי אם הוא יודע זאת, מדוע ברא מתחילה את אותם רשעים המחריבים את הישוב.

(ח) ומביא את תשובת ה' לאותן טענות של פועלי האון, ואומר, בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם – הנבערים מדעת, תעלו למדרגה שבה לכל הפחות תבינו את הדברים הפשוטים, וּכְסִילִים, שיש להם דעת, אך מחמת תאוותיהם מכחישים הם את חוקי החכמה, מָתַי תַּשְׂכִּילוּ להבין את הדברים כראוי, בדרגה של השכלה, שהיא יותר מההבנה.